פיתוח הקול

אחרי תקופה לא קצרה של הפסקה וחשיבה מחודשת, הקול החופשי של העובדים חוזר. עצבני יותר, עם הרבה סקופים, והפעם ללא הפסקות. הרבה דברים קרו מאז הפוסט האחרון, וגם אליהם אתייחס, ובמיוחד למשבר הכלכלי הכי גדול אי פעם. בנוסף, כבר בימים הקרובים אכריז על מאבק עובדים חדש בנושא עובדי הקבלן, שאני מתכוון להיות בין מוביליו.  

הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה בה כתבתי כאן. התגעגעתי, אני מודה. לקחתי קצת פסק זמן, גם לחשיבה מחודשת, וגם לאיסוף חומרים. במהלך השנים האחרונות בהם אני עוסק בחקירת הנושא הכלכלי חברתי, עברתי משלב של איסוף חומרים וניתוחם, למחשבה על אלטרנטיבות למציאות הקיימת, ועד לפעילות. אני מאמין שאין טעם בלימוד בלי יישום, ולמדתי בעיקר כדי ללמד.

מעכשיו, הקול החופשי של העובדים יהפוך ליומון, שגם יתייחס למציאות הכלכלית החברתית ולעיתונות הכלכלית הממוסדת בצורה ביקורתית, וגם ישלב תחקירים בלעדיים בנושאי תקצוב ועובדי קבלן, הפרטות ועוד.

הגורם העיקרי שהעסיק אותי בזמן האחרון היה המשבר הכלכלי שהתפתח ממשבר הסאב פריים, שעל חלקים עיקריים שהיום הם נחלת הכלל, ידעתי לפרטי פרטים עוד מ-2005. התפרצותו בצורה יותר חזקה הוסיפה לי עוד הרבה מידע על הנושא, גם כזה שלא פורסם בעיתונות.

המשבר הראה במיוחד את העובדה שהתקשורת הכלכלית, שתלוייה בהכנסות מפרסום, בעיקר של גופים כלכליים עסקיים, מתקשה להחליט את מי היא משרתת- את הקוראים-משקיעים, שהיו רוצים לדעת על הבועה קצת לפני שהיא מתפוצצת ומאדה להם את החסכונות, או את האליטה הפיננסית והעסקית. בנוסף התברר שכל שומרי הסף האחרים שגם היו אמורים להגן על המשקיעים נרדמו במשמרת. כנ"ל בישראל, עם המשבר באג"ח הקונצרניות.

המשבר הגלובלי, שנוצר בגלל אמונה כמעט דתית בעקרונות השוק החופשי, משמש להפחדת הציבור הרחב, והעובדים, ולפגיעות נוספות בעקרונות מדינת הרווחה. המשבר קשור בצורה הדוקה לתהליכי הגלובליזציה, להיחלשותם של האיגודים המקצועיים, לתהליך ההפרטה, והסרת הפיקוח והאכיפה (דה רגולציה), לתהליכי התקצוב וה-"שינויים המבניים", להתרבות שיטות העסקה נצלניות, והיותנו לא מאורגנים ולא מודעים כאזרחים, כעובדים וצרכנים.

זה גם לא המשבר היחיד, אלא אחד מ-100 משברים לפחות ב-30 השנים האחרונות, רק עוצמתו ניכרת כי הוא קרה בעולם המערבי, ובמדינה המובילה בעולם- ארה"ב. הוא גם מראה שההיסטוריה חוזרת, במיוחד אם ישנה השכחה של לקחי העבר.

כמובן שקוראי הקול החופשי של העובדים יקבלו כאן בחלקים את הסיפור המלא של המשבר הכלכלי העולמי, וגם זה הישראלי.

זאת ועוד-

עומדים על כתפי ענקים – בד"כ עיתונות מסקרת את ההווה. אני מאמין מאוד גדול מלמידה מן העבר, לכן הקול החופשי של העובדים יחזור אחורה בהיסטוריה, ויתמקד במיוחד בהיסטוריה של איגודי העובדים, שבעיני הם הבסיס לדמוקרטיה. גיבורים אלמונים אלו ואחרים, שמו את היסודות להרבה מהמוסדות החוקים והזכויות שאנחנו נהנים בימינו, והם ייתנו לנו כוחות, ואמונה ביכולת לשנות את המצב הקיים. בעיני זו מצווה להכיר לכם את דמויות המופת הללו. לי הם נתנו השראה, ואני מקווה שגם לכם.

ידע הוא כוח – בימים שהאח הגדול נמצא בשיא הרייטינג שלו, בתוכנית "מציאות", נלמד ביחד על תעמולה ושטיפת מח, נושאים שבהם עסק ג'ורג' אורוול בספריו חוות החיות ו-1984, כדי לפרק את המנגנונים רבי העוצמה האלו. בורות, כמו שאומרת הסיסמא מ-1984 היא כח, והיא מיוצרת כמו כל מוצר אחר. שליטה בתודעה, עוזרת גם לשלוט בהוויה.  

מאחורי הקלעים – על הגופים הנסתרים שמעצבים את חיינו בשקט, כמעט מבלי שנדע ונרגיש. יהיו הרבה מסמכים שיפתיעו אתכם, ויעזרו לכם להבין את התהליכים הכלכליים שעוברים על מדינת ישראל.

ספר היום –  את תחילת דרכי בתחום הכלכלי חברתי התחלתי בספריה העירונית בחולון. כמכור של ספרים, אשתדל בכל יום להמליץ על ספר שיכול לעזור לנו במתן פרספקטיבה קצת יותר חדה של המציאות היומיומית. במיוחד אעשה שימוש בספר כמעט לא ידוע של עיתונאי ומחזאי יהודי שמשפט שלו מצוטט בתחתית העמוד, ושאני חושב שחובה להכיר.

סרט היום – בשנים האחרונות רשת האינטרנט משמשת עבורי כטלויזיה שבה אני הקובע של תכניות השידורים. התהליכים הכלכליים והחברתיים שעוברים על ישראל לא ייחודיים רק לה, ולכן אפשר ללמוד ממה שקורה בארצות אחרות, להכיר מומחים שכתבו ספרים, לשמוע הרצאות מהאקדמיה ומאינספור מקורות אחרים שנותנים עומק אחר לכל הנושאים הציבוריים. בכל יום אכיר לכם סרט אחד או יותר, כזה שכנראה שלא תתקלו בו בטלויזיה.

ביקורת הרפורמות של ביבי – במהלך הבחירות פורסם שמר נתניהו מתעתד להוציא ספר על ה"נמר הישראלי", ואיך הרפורמות שלו הצילו אותנו מקריסה. כמובן שאני לא קונה את הגירסא שלו, וגם בעת העברת רפורמות אלו הבעתי דעות אלו (בעיקר בתגובות ב"העוקץ"). בינתיים התברר שביבי גנז את ספרו, ולכן תצטרכו להסתפק בגירסה שלי, זאת שתטען שהרפורמות של ביבי נגמרו בכשלונות, בפרוטרוט, כולל מסמכים ייחודיים. אני מבטיח לכם שתהיו עצבניים כמוני לאחר שנגיע לסוף. גם כאן התקשורת הכלכלית די מעבירה את המסר שביבי הציל את הכלכלה כשר אוצר, אולי בגלל שהתקשורת הכלכלית נכתבת עבור מנהלים, אנשי מקצוע, ולא עבור העובד הפשוט. 

כמובן במקביל יהיה ניתוח של תקציב המדינה החדש. במיוחד מעצבן אותי שהוא יהיה תקציב דו שנתי. כנראה שאצלנו יש נביאים שיודעים לחזות נתונים כלכליים ברמה עולמית ואנחנו מחקים את המדינות ה"מתקדמות". למה במדינות נורמליות, עם מספר סעיפי תקציב קטן בהרבה, דנים בתקציב לאורך 8 חודשים, ופה הכל צריך להיות אינסטנט? כנראה שהפרלמנטרים שלנו סופרמנים. יותר נכון, דיקטטורה כלכלית כבר שולטת פה עשרות בשנים. יש למישהו איזשהו רעיון להגדרה של דיקטטורה כלכלנית, כמו "חונטה" לדיקטטורה צבאית?

זאת ועוד הרבה יותר בגרסה החדשה של הקול החופשי של העובדים.

לסיום, לא שכחתי את נושא עובדי הקבלן. כבר בימים הקרובים אפרסם את סדרת הכתבות על השיטה שהיכתה שורש בארצנו, והפעם זה יגיע אלי באופן אישי. כבר ציינתי שאני עובד כשומר, עובד קבלן. עד עתה בעיקר ייצגתי וליוויתי מאבקי עובדי קבלן, והפעם זה אני, והענף שבו אני עובד. את החששות שאני מכיר מאחרים, אני חווה על בשרי. זוהי רק נקודת ההתחלה, וכבר בזמן הקרוב זה יתרחב לענפים נוספים. אני יהיה זקוק לכל סוג עזרה מכם, כל אחד וכישוריו ויכולותיו בלי קשר לגיל, מין, גזע עדה או דת. ביחד אנחנו יכולים לעקור את השיטה הזו מהשורש, ולהראות ששינויים מבניים יכולים להגיע גם מלמטה, מארגון קהילתי ושיתוף פעולה אזרחי.

כן אנחנו יכולים*

 

 

 

*"אם תרצו אין זו אגדה"

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בנימין נתניהו, המשבר הכלכלי, כללי, עובדי קבלן, עתונות חופשית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s