יחס החוב לעובדי הקבלן

זהו ניסיון להכניס מושג חדש ללקסיקון הציבורי. הוא בא לציין חוב אנושי מוסרי וכלכלי שיש להרבה גופים במדינה שלנו, כלפי העובדים שלהם. את החוב צריך לגבות. אני מתכוון לגבות אותו, אבל אני אצטרך אתכם לידי כדי להצליח בכך. זה לא יהיה קל, וזה לא יקרה בן לילה, אבל אם נרצה אין זו אגדה. 

במהלך השנים האחרונות שמענו הרבה את המושג הכלכלי "יחס החוב תוצר". יחס החוב תוצר הוא מדד של החוב שצברה מדינת ישראל לגורמים שונים, והוא נמדד כחלק מהתוצר השנתי הכולל. הוא היה התירוץ העיקרי לכרסום המתמיד במדינת הרווחה הישראלית, להפרטות, שאת הכנסותיהם מזרימים לכיסוי החוב, לקיצוצים בתקציבים של השירותים הציבוריים ועוד. המטרה העיקרית בשימוש במושג הזה הייתה להפחיד את הציבור, כאילו ישראל הולכת להיות ארגנטינה.

בימים הקרובים אשתף אתכם בסיבות למה אנחנו לא צריכים לפחד מיחס החוב לתוצר, מדוע הנושא הזה הופיע בצורה מנותקת מההקשר הכולל של שאר האידיאולוגיה הכלכלית, ומה מסתירים מאיתנו כשמדברים איתנו על המושג הזה.

יחס החוב לעובדי הקבלן לוקח את המושג הזה, ובשינוי של חלק ממנו, נותן לו משמעות חדשה. זהו נסיון להכניס מושג חדש ללקסיקון הדיון הציבורי, שבא לציין את חוב אנושי מוסרי וכלכלי שיש להרבה גופים במדינה שלנו לעובדי הקבלן שלהם. במשך שנים הרויחו גופים אלו מניצולם של עובדי הקבלן, ומחוסר הארגון והמודעות שלהם. אני מעריך את החוב ברמה שנעה בין המיליארדים לעשרות מיליארדים. את החוב הזה יש לגבות, ואני מתכוון לגבות אותו, אבל אני חייב אתכם לצדי כדי להצליח בכך.

מי שחושב שבכך ייגמר מאבק עובדי הקבלן טועה. זהו רק השלב ההתחלתי, שמתייחס בעיקר לעבר, ולכספים שנגזלו בעבר. הוא יהיה משולב במהלכים שעיקרם בהווה, ושישמשו כבסיס לשינוי העתיד של המדינה שלנו.

לפני כן, בואו נחזור קצת אחורה בזמן.

הסכמים של ראיסים, וצדק בשיטת הסלאמי 

לפני שנה וחצי כמעט, כשיו"ר ההסתדרות עופר עיני עמד לחתום עם חברות כח האדם על הארכת תקופת הבעלות של חברות כח האדם על העובדים מ-9 חודשים ל-18 חודשים, פרסמתי באתר העוקץ מאמר שנקרא "כבשת הרש: הסכמים של ראיסים וצדק בשיטת הסלאמי", שמטרתו העיקרית הייתה לגרום להסתדרות לוותר על החתימה עם חברות כח האדם, מה שאכן קרה לבסוף, ובנוסף לפרוס בפני הציבור את השיטתיות שבפעולת ההסתדרות, שמתמצה בסגירת הסכמים עם ארגוני המעסיקים, שבהם ארגוני המעסיקים דואגים לאסוף דמי טיפול מהעובדים עבור ההסתדרות, שבתמורה אינה מארגנת את העובדים, ושולחת אותם להילחם בעיקר במערכת המשפטית במלחמות אישיות, ואיך האוצר והמעסיקים הפרטיים וגם העובדים המאורגנים בהסתדרות מרויחים מקיומם של עובדי הקבלן.

חוק חברות כח אדם נכנס לתוקף, אבל לא בינואר 2008 אלא רק באוקטובר 2008 (ובימים הקרובים תבינו בדיוק למה) . כמי שעוקב אחרי הנושא, שמתי לב שאחרי כניסת החוק לתוקף ירדה בצורה דרסטית כמות הכתבות שנכתבה על עובדי הקבלן, כי כביכול הבעייה סוף סוף נפתרה והשגנו את היעד שלנו.

השתיקה הארוכה שלי בנושא לא הייתה כי גם אני חשבתי כך, אלא בגלל שלאחר פרסום הכתבה ואף לאחר כניסת החוק לתוקף באוקטובר 2008 מצאתי עוד שורה ארוכה של מסמכים נסתרים שקשורים לנושא הזה, שאת הראשון שבהם פרסמתי במאמר בבלוג כמה ימים לפני כניסת החוק לתוקף, שהוא המסמך הראשון במשרד האוצר שמתייחס להכנסתם של עובדי הקבלן במשרדי הממשלה, משנת 1980.

בימים ובשבועות הקרובים כולכם תוכלו לראות את התמונה המלאה של שיטת עובדי הקבלן, כמו מאיפה באה השיטה הזו, למה מערכת אכיפת חוקי העבודה לא מתפקדת, איזה שקרים מספרים לנו על מה שקורה בנושא זה בשאר מדינות העולם, מדוע שיטה זו כה משגשגת בארץ, איך זה עובד בענפים השונים במשק, את הקשרים הפוליטיים של חברות כח האדם , את שיתוף הפעולה מצד ההסתדרות החדשה ועוד.  לצד תיאור המציאות אציע את פתרונותיי לשינוי המצב ואהיה מעורב בהם בצורה פעילה.

אספר לכם גם את הסיפור המלא של מאבק קלדניות הדואר אותן ליוויתי מאז נחשף סיפורן בתוכנית "עובדה", שהגיע לסיומו לא מזמן, כולל מסמכים מיוחדים, קטעי וידאו מהמאבק ועוד.

בנוסף אשתף אתכם במאבק שאני מתחיל בו יחד עם חברים שלי לענף השמירה, נגד עוד "הסכם ראיסים" שנחתם בין ההסתדרות החדשה לארגון חברות השמירה, שיבהיר לשני הגורמים שאנחנו השומרים לא "עגבניות" שאפשר לסחור בהן.

גם במאבק זה, וגם באחרים, לבד אני לא שווה כלום. במידה ואתם רוצים להצטרף ולעזור, תוכלו ליצור איתי קשר ב – kablanfight@walla.co.il .

במידה ואתם שומרים או עובדי קבלן ואתם רוצים לשתף אותי בסיפור שלכם, ולקבל תמיכה ועזרה, צרו קשר ב- kablaninfo@walla.co.il

בלעדיכם זה יהיה בלתי אפשרי. אני זקוק לכם.

זו קריאה להפוך לשותפים פעילים בשינוי הדמוקרטיה הישראלית. לא הגיל לא משנה, ולא המין. לא הגזע ולא הדת.  אישית, אני בטוח שלא כל הרעיונות נמצאים רק בראש שלי. פיסית, אני גר בחולון, ואין לי סניפים בכל הארץ. אני צריך עינים אזנים ופה, במקום שבו אתם נמצאים. אלו הכלים העיקריים שיעזרו לעקור את העבדות המודרנית הזו מהשורש.

אין לי מטה שיכול להפוך לנחש, וגם לא אותות ומופתים. רק אתכם- לבכם, רעיונותיכם וכישוריכם. כמו שנאמר –

אם אין אני לי מי לי ? וכשאני לעצמי, מה אני ? ואם לא עכשיו, אימתי ?