יאָ, בּרעכען!* לשבור את מונופול האוצר

קבוצה של דתיים ימניים פונדמנטליסטיים השתלטה על המדינה שלנו בעשורים האחרונים, והורסת כל חלקה טובה בה. מקום מושבם העיקרי הוא באגף התקציבים במשרד האוצר. הם יודעים יותר טוב מכולם איך צריך לנהל כל נושא וכל תחום במדינה שלנו. אם הקבוצה הזו הייתה שמה את עיקרי האמונה שלה למבחן הבוחר, היא הייתה מביאה לתוצאות עלובות. מכיוון שכך הדבר, החבורה הזו צריכה לסרס את הדמוקרטיה בדרכים אחרות. זוהי חבורת עובדים כוחנית, ששיטות לא דמוקרטיות הן לחם חוקה.  במאמר קודם הבטחתי שאדון ב-1001 הדרכים שבהם פוגע משרד האוצר באזרחי ישראל, ובמיוחד בעובדי הקבלן. זהו מאמר ראשון בסדרה ארוכה מאוד. גם כאן תחשפו למסמכים ונתונים שאספתי לאורך זמן רב, שיראו איך מדעני הכלכלה הפכו אותנו לשפני ניסוי לאידיאולוגיה שלהם, ואיך הם הרסו והורסים את מדינת הרווחה. הגיע הזמן לשים לזה סוף! הגיע הזמן לרפורמה ושינויים מבניים בגוף הדיקטטורי הזה!

לפני 12 שנים, כשסיימתי את לימודי הקופירייטינג, והבנתי שאין לי רצון להשתלב בענף הפרסום, התחלתי בחיפוש תחום אחר שבו אוכל להביא את כישוריי לידי מיצוי. ספרו של תומס ארמסטרונג "אינטליגנציות מרובות בכיתה" עזר לי להבין איזה מ-8 האינטליגנציות הן הכי חזקות אצלי, ומה האפשרויות שהן פותחות בפני. בתחום הכתיבה האפשרויות היו להיות  עיתונאי, משורר, סופר או תסריטאי. למרות שלקחתי מהספריה העירונית ספרים על תסריטאות, להיות עיתונאי היה מה שבחרתי לבסוף. שעות ארוכות של שמיעת נתן זהבי כל יום הניעו אותי לבחור בנושאים הכלכליים חברתיים כהתמקדות עיקרית, ושוב, בספריה העירונית התחלתי לחפש נושא לנעוץ בו את שיני כלב השמירה שלי. לאחר זמן קצר שמתי לב, בעזרת חומרים של כנס קיסריה ושל מרכז אדוה, למונופול של משרד האוצר ולשליטתו דרך תקציב המדינה וחוק ההסדרים. ראיתי גם שהנושא הזה משליך על כל תחומי החיים במדינה שלנו.  דרך האינטרנט התחלתי לעשות תיעוד יומיומי של מעשיהם, בכל תחום, דרך יצירת תיקיה שממוקדת באותו תחום. עד 2003 עסקתי בעיקר באיסוף מידע ובלמידה על הנושא. ב-2003 יצא לי לשמוע על אינדימדיה ישראל, שהייתה חלק מרשת אינדימדיה הבינלאומית, רשת שנוסדה לאחר אירועי סיאטל 1999, מתוך הבנה של הפעילים שהתקשורת של התאגידים ובעלי ההון מסקרת אותם בצורה שלילית, ושאנחנו יכולים להיות המדיה. הצטרפתי לקבוצת הוידאו, ולמדתי להפעיל מצלמה ולערוך. מאז התחלתי לצלם כנסים כלכליים וחברתיים, כמו כנס קיסריה, כנסים של מכון ון ליר, של ההסתדרות ועוד.

בזמן הקרוב אעלה לרשת חלק מהם, כמעט ללא עריכה, ואפרוש בפניכם למה איני מתלהב ממסקנות ועדת הריכוזיות שפורסמו לא מזמן בקול תרועה גדולה ( כי הם טובים בעיקר למשפחות ההון הבאות בתור להיכנס למועדון האוליגרכים הישראלי)  ולמה הריכוזיות שבאמת מסוכנת לציבור הישראלי, ובמיוחד למעמד הבינוני ולשכבות החלשות, היא הריכוזיות של משרד האוצר.

 
שימו לב למדינות סקנדינביה, ולאירלנד. מקור: מאזן הכוחות בתהליך התקצוב, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ועד העובדים הכי כוחני

למרות שיש לי המון ביקורת על ריכוזיותו של משרד האוצר, אני לא חולק על הצורך בקיום משרד אוצר חזק, שידע לפקח על משרדי הממשלה השונים, לשמור על הקופה הציבורית וכספי המיסים. הבעייתיות מתחילה כשהם לא מבינים שבמדינה דמוקרטית אמורה להיות הפרדה בין הרשויות, המחוקקת המבצעת והשופטת. הפרדת הרשויות מאפשרת את קיומם של בלמים ואיזונים לכוחו של השלטון, כך שלא יווצר מצב בו גוף מסוים יהפוך למונופול על תהליכי קבלת ההחלטות.

תמיד כשקוראים דברים של בכירי אוצר או של אחד מכתבי דה מרקר על מונופולים במגזר הציבורי, כמו במקרה של ועד עובדי הרכבת,  מוזכרת הכוחניות של ועדי העובדים ששולטים בהם. הגרף שלמעלה שמקורו במחקר של ה-OECD, הוא הוכחה טובה מאוד לריכוזיותו של משרד האוצר ולהיותו מונופול בתחום של קביעת סדר העדיפויות בישראל, ושל ניהול המדינה. הבעייה היא שהנתונים השתנו לרעה מאז פרסום המחקר, עם " ההמצאה" של התקציב הדו שנתי, ששר האוצר כל כך מתגאה בו.  יכול להיות שהיום אנחנו במקום הראשון בריכוזיות משרד האוצר, עם עוד גידול בגובה העמודה שלנו. על אירלנד, זו שקדמה לנו בדירוג אין צורך להרחיב, מספיק לדעת שראש הממשלה שלנו גנז את ספרו על תפיסתו הכלכלית כי היה מבוסס הרבה על מתן אירלנד כדוגמא. לעומת זאת, בצד הפחות ריכוזי ויותר משתף של הגרף נמצאות מדינות סקנדינביה הסוציאל דמוקרטיות. כמעט כולן, חוץ מאיסלנד, שלא רחוקה מאיתנו בצד הריכוזי. גם לאיסלנד לא עזרה הריכוזיות, ומצבה דומה למצב אירלנד.

כמובן שמי שנמצא במשרד האוצר לא רואה את הדברים כך, וקשה לו לקבל את הביקורת על שיטותיו. כך הגיב שר האוצר בנימין נתניהו לביקורת של בית המשפט העליון שקרא לאוצר להימנע מחקיקה מזורזת של עשרות רפורמות בכל שנה:

"ביטולו של חוק ההסדרים במשק פירושו לדון את מדינת ישראל לעוני, מצוקה, והעדר צמיחה. העברת 40-50 רפורמות כלכליות בשנה היא המפתח לשגשוג הכלכלה. איני מכיר דרך אחרת להעביר בחקיקה מסה של רפורמות כלכליות במשק בלי חוק ההסדרים. אם נביא חוק הסדרים הכולל 91 סעיפים בלבד- אפשר לסגור את הבאסטה. הדבר האחרון שהיינו רוצים הוא לבזר את הכוח מול הכנסת"

וכך תיאר את פקידי האוצר מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו, בעת מאבק המתמחים, בשיחה שהוקלטה על ידי המתמחים:

"הם מדברים על האוצר, הם מדברים במרחק מהאוצר. אתם לא מבינים את רמת המניפולציות, את רמת המאפיונריות, אתם לא מבינים את רמת האגרסיביות, שמופעלת כלפי כל מי שעובד מולם. גם אני, ואני עומד לאורך זמן. רק תרשמו לכם שאת הפיטורים שלי כבר הם ביקשו מספר פעמים בשנה האחרונה…  יש לכם עסק עם מערכת מאוד מאוד אגרסיבית, מאוד מאוד מתוחכמת. עם מסורת של שנים. היא לא פעם ראשונה מנהלת משא ומתן מול רופאים, היא מעבירה את המסורת משנה לשנה, מגורם לגורם"

עצם העובדה שמשרד האוצר ופקידיו הם כה ריכוזיים, וביקורת עליו קיימת בכל משרדי הממשלה, בכל דיון כמעט בכנסת, וגם ביקורת מבית המשפט העליון על שימוש בהליך לא תקין כמו חוק ההסדרים לא מזיזה אותו מדרכו, מוכיחה שהם ועד העובדים הכי כוחני במדינה. סוג  של דיקטטורה של הבירוקרטיה. אם קוראים את הציטוט של אולמרט בראש הדף מלפני 18 שנים, ורואים שלא חלה ירידה בכוחם, מבינים ששבירת המונופול הזה לא תהיה קלה, ושהחונטה של הכלכלנים שהשתלטה על קביעת סדר העדיפויות הציבורי לא תוותר בקלות.

 

מעניין שב-2005 לא היו 91 סעיפים בחוק ההסדרים ולא סגרנו את הבאסטה. בחוק ההסדרים הראשון היו 15 סעיפים. מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ארגז התרפיה בהלם של הועד הכוחני 

דבר אחר שנתקלים בו כשקוראים על ועדי העובדים של המונופולים בתקשורת הכלכלית  הוא שבדרך כלל יש להם איזה שאלטר, שהם יכולים להוריד ולהכניע את הממשלה והמדינה. בדרך כלל זוהי זכותם של הועדים הגדולים לצאת לשביתה, כלי שמוכר ומוגן באמנות בינלאומיות. למשרד האוצר יש המון שאלטרים, והוא לא מהסס להשתמש בהם.

בשנת 2007 יצא לאור ספרה של העיתונאית והסופרת הקנדית נעמי קליין : "דוקטרינת ההלם: עלייתו של הקפיטליזם של האסון" (אנגלית: The Shock Doctraine: the rise of disaster capitalism). הספר, שהפך לרב מכר בינלאומי, מציג תאוריה חדשה: קפיטליזם ודמוקרטיה, שוק חופשי ואנשים בני חורין, לא "הולכים יחד". נהפוך הוא: קפיטליזם בצורתו הטהורה, כפי שנוצר ונוסח על ידי מילטון פרידמן ותלמידיו ב"אסכולת שיקגו", פוגע במרבית בני האדם באופן כה קשה וברור, שכינונו דורש ערמומיות חסרת מעצורים, או שימוש בכוח הזרוע. קליין טוענת שהתנאי היחיד שבו מסכימה אוכלוסייה לקבל על עצמה קפיטליזם נוסח פרידמן הוא מצב של הלם או מצב טראומטי אליו היא מידרדרת או נדחפת בעקבות משבר מסוג כלשהו – אסון טבע, מלחמה, טרור או משבר כלכלי עמוק. היא מבססת את התאוריה על סקירה היסטורית-חברתית של שלושת העשורים האחרונים. בין השאר ישנה גם התייחסות לישראל.

חוק ההסדרים הראשון בא לעולם ב-1985,  בעת מה שאפשר להגדיר כמשבר הכי רציני, עם אינפלציה גבוהה של 400% (הרבה תודות לדור הראשון של חניכי מילטון פרידמן). נשמע די דומה לתיאור של נעמי קליין. מאז, חוץ משנת 1987 הוא איתנו, למרות שמאז נעלמה ההיפר אינפלציה ואוירת המשבר שהיא יצרה.  חוק ההסדרים לתקציב 2008 מנה 213  עמודים, מלאים במילים מכובסות, כמו הסרת חסמים, קידום התחרות, ייעול הסיוע, ייעול ההקצאה, שיפור מערך ועוד, כמו מתוך לקסיקון שיחדש כלכלי. קחו ליד כל חוברת של חוק ההסדרים ותראו בקלות שאין משרד שלא מוצעת בו איזושהי רפורמה, או יותר נכון בין 5 ל-15 רפורמות. כל זה כמובן נעשה ללא שיתוף המשרדים, אלא כשהתקציב מגיע לממשלה, ויש לשרים ולמשרד הספציפי שבוע ללמוד את החומר שנוגע למשרד שלו. בסיום נאום ההגנה של שר האוצר בנימין נתניהו על חוק ההסדרים, הוא סיפר שחמש מדינות פנו אליו והתעניינו בחקיקת חוק הסדרים, ובהן אוסטרליה והונגריה. זה כנראה יקרה ביחד עם אימוץ התקציב הדו שנתי, אחרי שנוכיח לעולם שמדעני הכלכלה  שלנו יודעים  הכי טוב מכולם איך לעקר כל מנגנון ביקורת ואיזון לכוח שלהם.

אבל חוק ההסדרים הוא לא הכלי היחיד שדרכו עוברים אזרחי ישראל תרפיה בהלם. את חלקם אמנה פה רק בשמם, וארחיב בהם עם הזמן. קיצוצים רוחביים, תת ביצוע מכוון, ייבוש תקציבי, הפרטות, הורדת מיסים, מיכרוז, הקטנת גודל הממשלה, הפחדה עם יחס החוב לתוצר, ייבוש תקנים, קניית שירותים, B.O.T ,  קיצוצי מיסים, דה רגולציה, משמעת תקציבית, P.F.I , מיקור חוץ, ניפוח מספרים, העלמת עודפים, הסתרת רזרבות ועוד.

כך, בצורה לא דמוקרטית, אנחנו צריכים לסבול מיישום של אידיאולוגיה כלכלית ימנית פונדמנטליסטית, שאם הייתה מוגשת לנו כבוחרים, לא הייתה עוברת את אחוז החסימה. כך, כלכלנים שרק סיימו את לימודי התואר הראשון שלהם, יכולים לנהל משרדי ממשלה, לעשות צחוק מהכנסת ולצפצף על בתי המשפט וככלל לדעת יותר טוב מכולנו איך צריך לנהל מדינה, ושירותים ציבוריים. הגיע הזמן שנמרוד בדיקטטורים האלו, ובשיטות הריכוזיות שלהם. אם כבר הם כל כך מאמינים בעליונות השוק החופשי, ובכוחה של התחרות והיזמות החופשית, שילכו למגזר העסקי ויהרסו אותו. הגיע הזמן שנקח מידי הועד הכוחני הזה את השאלטרים שלו. הגיע  הזמן שנפסיק את הניסויים של המדענים האלו בנו.

 

האם נמשיך לענג את מדעני הכלכלה, ולתת להם לעשות בנו ניסויים?

מרד עכברי המעבדה

הטענות שלי כלפי כוחם של פקידי האוצר לא מסירות את אחריותן של המפלגות, של הקואליציה, של הממשלה ומשרדי הממשלה ושל הכנסת להמשך קיומה של השיטה הריכוזית הזו. אלו שהיו אמורים להיות הבלמים והאיזונים למונופול הכוחני מועלים בתפקידם. אולי הם כבר התייאשו, אולי חלקם תומכים ברפורמות של האוצר, אבל נוח להם להסתתר מאחורי גב הפקידים, ולתת להם לספוג את הזעם הציבורי.

בקיץ האחרון קיבלנו השראה מהאביב הערבי, וממאבקם של אזרחים במדינות דיקטטוריות בשלטון הפחד שתחתיו הם חיו. מחאת האוהלים בקיץ האחרון החלה סביב נושא הדיור, אך מהר מאוד הם התחילו להבין שהמצב בשוק הדיור הוא רק סימפטום להרס מדינת הרווחה שהובל בצורה ריכוזית ע"י משרד האוצר בעשרות השנים האחרונות. העובדה שלחלק גדול מהמשתתפים זו הייתה הפעם הראשונה להתארגנות ולמאבק על הנושאים הללו, עזרה לאוצר לנצל את המחאה כדי להעביר עוד רפורמות דרך דו"ח ועדת טרכטנברג. סיבה נוספת לחוסר ההישגים של המחאה החברתית הייתה קיומו של התקציב הדו שנתי, והעובדה שבשנה שעברה, לא היה תקציב שצריך להעביר, והמוחים איבדו עוד מנוף של לחץ שיכל להיות מופעל על הכנסת והממשלה.

גם לפני שפרצה מחאת האוהלים היו מאבקים נוספים, כמו המחאה נגד תאגידי המים ועליית מחירי המים, והמחאה נגד מחירי הקוטג' . בימים הקרובים אראה לכם איך משרד האוצר והאידיאולוגיה שלו היו בעל השפעה מירבית בהעלאת מחירי המים והקוטג', ועד כמה תרם חוק ההסדרים לעליות המחירים הללו. אראה איך הפגיעה של האוצר באימהות החד הוריות הייתה השלב הראשון בהרס שוק הדיור ובפגיעה במשפחות מהמעמד הבינוני ומעמד הפועלים שבסוף הובילה למחאת האוהלים, ואיך הקיצוץ בקצבאות הילדים לחרדים ולערבים הישראלים, ולמקבלי הבטחת הכנסה שנעשה תחת שר האוצר בנימין נתניהו ב-2003 קשור למחירי הקוטג', ואפרק  את השקרים שסיפרו לנו כדי שנתמוך בהתעללות הזו, ואפילו איך משרד האוצר הכיר לאחר מכן (בצורה הרבה יותר שקטה) בטעותו במקרים אלו. אולי אז נכיר בחוב שיש לכולנו כלפי ויקי כנפו, שיצאה נגד תהליכים אלו אז.

זו תהייה תחילתה של סדרה ארוכה של כתבות שבהם אשתף אתכם בידע שצברתי לאורך השנים, כי הגיע הזמן שנפסיק להיות עכברי המעבדה של מדעני הכלכלה, הגיע הזמן שנשבור את המונופול הזה, ונפרק את ועד העובדים הכוחני הזה מכוחותיו, ונתארגן כדי שמערכת קביעת סדר העדיפויות במדינת ישראל תהייה יותר שיתופית, יותר שקופה לציבור ויותר דמוקרטית.  כמו שהראיתי קודם, לחבורה הזו במשרד האוצר (ולא רק באגף התקציבים) יש הרבה ניסיון, והשינוי לא יבוא בן רגע. מה שכן, אני יודע שלבד אני לא יוכל להם, ואני זקוק לידע שלכם, לרעיונות שלכם, לשותפות רחבה ככל האפשר.

אם הם ריכוזיים, אנחנו נהייה שיתופיים וביזוריים. אם הם כוחניים, אנחנו נשתמש בהתנגדות לא אלימה, כי הנושאים שבהם אנו נעסוק כך כך צודקים שאין טעם שנשתמש באלימות. אם הם חושבים על הג'וב במגזר הפרטי, אנחנו נחשוב ונפעל במגזר הציבורי.

הדיונים על התקציב הדו שנתי הבא כבר התחילו לדעתי, ואם אנחנו רוצים להפעיל לחץ ציבורי לביטולו, ולהכנת תגובה אזרחית מאורגנת ומשומנת לתקציב המדינה וחוק ההסדרים הבא, הזמן להתארגן ולהתכונן הוא עכשיו. לצורך כך פתחתי e מייל למי שמוכן ורוצה לתרום למאבק זה מזמנו ומכוחו וכשרונותיו,  bizuri@walla.co.il , ואת קבוצת הפייסבוק,  כדי שנבנה יחד קואליציה רחבה ככל האפשר, בלי הבדל גזע דת מין גיל או עדה. את או אתה יכולים להוביל את ההתארגנות הזו בעיר מגוריכם, או לקחת אחריות על ריכוז תחום, כמו חינוך, בריאות או תעסוקה או רווחה או כל שאר הנושאים האחרים שקשורים בטבורם לתהליך קביעת סדר העדיפויות של מדינת ישראל. לי יש רק חלק מהידע, ובטח לא את כל הרעיונות.

אם נצליח, הקרדיט לא ישנה, שכן ישראל תהיה מדינה הרבה יותר קשובה לאזרחיה, והרבה יותר קרובה לחלומותינו הטובים על מדינת רווחה שלוקחת אחריות על אזרחיה בכל תחום, ולא ארץ הג'ונגל של השוק החופשי, בו אדם לאדם זאב.

=============================================================================================

* יא ברעכען – כן, לשבור (  מאמר של זאב ז'בוטינסקי מ-1932 שקרא לשבירת המונופול של ההסתדרות )

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אגף התקציבים, בנימין נתניהו, דמוקרטיה השתתפותית, לשבור את מונופול האוצר, משרד האוצר, ריכוזיות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על יאָ, בּרעכען!* לשבור את מונופול האוצר

  1. פינגבאק: יאָ, בּרעכען!* לשבור את מונופול האוצר • מחאת הדיור

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s