פיטורי ועד הרכבת כצלצול השכמה לועדים הגדולים

אירועי אתמול והיום בין ועד הרכבת וההסתדרות לא הפתיעו אותי בכלל. זהו עוד סימן לועדים הגדולים להתעורר, כי מה שעושים לגילה אדרעי ולועד הרכבת בא ללמד אותם לקח. מומחה יחסי הציבור עופר עיני חיכה לאחרי הבחירות כדי לנצל את חגיגת השקרים שבנתה התקשורת של בעלי ההון ולהיכנס בועד שלא הולך לפי הקו המושחת שלו והוא חס וחלילה אידיאולוגי. זהו אותו שיעור שלמדתי עם קלדניות הדואר, ולא מזמן גם העובדות הסוציאליות חוו אותו על בשרן- ההסתדרות היא הבוס של העובדים במקום המשרת שלהם. כדי שזה ישתנה חובה על ועדי ההסתדרות לפתוח את החוקה שלה, ולשנות אותה, ולהעביר את הכוח מידי הבירוקרטיה של ההסתדרות לידי העובדים, ולהגביל את כוחו של יו"ר ההסתדרות למרות שסיכויי שינוי החוקה לא גבוהים. לועד הרכבת זה כבר מאוחר, וכדאי להם להצטרף לכח לעובדים, מקום בו הם יקבלו את סמכות ההכרעה לגבי עתידם.

את הכתבה הקודמת שלי בפרשת מיקור החוץ ברכבת פתחתי בהערה על מכירת החיסול של הרכבת שעברה בלילה שלפני פרסום אותה כתבה. גם הוספתי שאני לא מופתע, כי בכתבה שקדמה לה טענתי שיש סיכוי גדול שעופר עיני הולך למכור את המאבק הזה. הופתעתי יותר מכניעתו של הועד, שהתנגד כל העת להצעת משרדי התחבורה והאוצר, ומהשקט שבו קיבל את העיסקה המושחתת הז שנדחתה על ידם כל הזמן. הנתונים החדשים שנחשפתי אליהם מאז רק חיזקו את טענותיי מאז. הבטחתי גם שזה שהעיסקה הרקובה הזו עברה לא אומר שאני מפסיק לכתוב בנושא, ואעשה כל מאמץ לחשוף את השקרים והשחיתות, גם אם זה נראה כבר קרב אבוד.

בתוך יומיים השבוע קיבלנו 2 אירועים נדירים, בהם מועפת ראש ועד לוחמנית ואידיאולוגית וחברי ועד נוספים, וביום חמישי את פיזור הועד. אני חושב שעופר עיני סבל מאוד מכך שמאבק ועד הרכבת היה במקביל לבחירות בהסתדרות, ושהנהיגה אותו מישהי שקשה לקנות, שפועלת מתוך אידיאולוגיה, ולא ועד "הנהלה ב'" כמו שיצא לי כבר להיתקל בהם. אותם קל לקנות כשרוצים להפריט נכס שהשקענו בו עשרות מיליארדים, בעזרת סטיפה , כשהמאבק הארגוני הוא לא אידיאולוגי, רק לחץ להגדלת הסטיפה. משרד האוצר למד שאפשר לקנות את תמיכתו של ועד בהפרטת נכס שהשקענו בו כאזרחים מיליארדים, ע"י מתן תגמול מיוחד על חתימתם על הסכמה להפרטה.

העובדה שהבחירות מאחוריו, שחררה אותו מהפחד לנקוט בפעולה כזו מול ועדים אחרים. מסע רצח האופי שעשתה התקשורת של הטייקונים לגילה אדרעי ולועד עזרה לו למכור לציבור את המהלך העלוב הזה כסימן של מנהיגות ממשטרת על ועד חצוף.

סדרת הכתבות שאפרסם מהיום תשכנע אתכם שצריך לשאת את גילה אדרעי  על כתפיים, ולהעיף מתפקידם אנשים רבים, במשרד האוצר, התחבורה, בהנהלת הרכבת, בבתי הדין לעבודה ובהסתדרות החדשה, ואולי תעודד אתכם להפסיק להאמין בצורה עיוורת בתקשורת של בעלי ההון, כי רק כאן תקבלו את המידע שהם הסתירו מכם, בצורת חומרים פנימיים מדהימים שלא רואים בדרך כלל.

גילה אדרעי, יו"ר ועד עובדי הרכבת, וקורבן של מתקפה משולבת ומסע הכפשה. הסיבה העיקרית – היא לוחמת למען העובדים, והיא אידיאולוגית רחמנא ליצלן

חתיכות חדשות בפאזל השחיתות

באחת הכתבות האחרונות שלי על עופר עיני כתבתי את הדברים האלו, וצירפתי וידאו שאצרף שוב:

"מה שעוד יותר לא ברור, הוא מה עושה הליכוד ברשימתו של עיני. הרי הליכוד היא מפלגה שמאז ומתמיד רצתה לפרק את ההסתדרות מכוחה, מהיכולת שלה לשבות, ולא הסתירה את רצונה להפריט כל מה שזז ולפרק את הועדים הגדולים. מועמדם הפעם הוא רועי שרעבי, שהיה יועצו הפוליטי של ח"כ יריב לוין. במסיבת הניצחון שלו ב-22 למרץ חגגו בכירי הליכוד ובהם שר האוצר יובל שטייניץ, השר כחלון, סילבן שלום וחיים כץ, ושר התחבורה ישראל כץ, וגם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שבאותם ימים  עדיין ניהל את מאבק ועד עובדי הרכבת נגד תוכנית ההפרטה שהובילו הנהלת הרכבת ומשרדי התחבורה והאוצר, שבראשות כץ ושטייניץ"

אני לא יודע מה איתכם, אבל בעיניי, בזמן שיו"ר ההסתדרות לוקח לידיו את סמכויות ניהול מו"מ הרכבת, כמו שהיה באותה תקופה, יש טעם לפגם בכך שהוא משתתף באירוע זה, חוגג את הצטרפות סיעת הליכוד לסיעת עוגן שלו, ונמצא שם בחגיגות יחד עם שר האוצר ושר התחבורה שמובילים את מהלך הפרטת הרכבת. האם הוא יפעל לטובת הועד, או ישתמש בכוחו לכפות על הועד עיסקה שמתאימה לשותפיו להנהגת ההסתדרות מסיעת הליכוד, בתיאום עם שרי האוצר והתחבורה, שלא לדבר בכלל על העובדה שהליכוד מעוניין בשבירת העבודה המאורגנת והפרטת החברות הממשלתיות.

כך, שר התחבורה ישראל כץ, התראיין לביביתון, וטען שהוא ריסק את הועד לרסיסים. אם היא תאיים שוב בשביתה היא תעוף הביתה, הוסיף. עוד אמר, כי הדרך בה הביא לשינויים ברכבת ובהתנהלות הוועד, שיותר "לא יחזיק בשאלטר ולא ינהל את החברה במקום ההנהלה", לדבריו, היא גם מסר לוועדים חזקים במשק, דוגמת הנמלים, מקורות, רשות שדות התעופה, חברת החשמל ואחרים. "יש בארץ כמה מונופולים שלציבור יש בעיה איתם, ואנחנו ביטלנו מונופול אחד ושברנו אותו.

אמור לי מי חבריך, ואומר לך מי אתה. מידע חדש לאחר חתימת ההסכם אישר את חששותיי, שעיני וכץ עשו יד אחת, והצליחו לשבור את הועד כדברי כץ.

עיקרי ההסכם. עזר לשונאי ועדים להוכיח כביכול שהועד מושחת, וקיבל את מה שרצה בזכות הפעלת הכוח, קרי הסטיפה. האומנם? צילום מסך, אתר ההסתדרות

כמו סיכה בבלון

אישור ההסכם הביא לגל חדש של מתקפות על גילה והועד. הפעם זה היה כביכול הוכחה לכך שכל המאבק שלהם היה על הגדלת הסטיפה, חלק מהעיתונאים הכלכליים טען שהועד ניצח וזוהי הוכחה לכוחנות שלהם, וחלק טען שהועד הפסיד. אחד אף טען, שכשהוא שמע על ההסכם הוא נכנס לויקיפדיה לראות אם ליד השם סמרטוט יש תמונה של ישראל כץ. כתבה אחרת טענה ששלושה שבועות לפני החתימה דחה הועד הצעה דומה שהציע עופר עיני, שבה 30% מהתחזוקה יצאו למיקור חוץ. עיני עוד ניסה להפעיל מכבש לחצים וגירד מהאוצר פיצויים מוגדלים – אך הוועד לא היה בשל לצעוד קדימה. הכתב מוסיף שרפורמות עומק מבוצעות בישראל רק מאונס ובעתות משבר. ששר התחבורה, ישראל כץ, ויו"ר הרכבת, אורי יוגב, עשו כל שביכולתם כדי ליזום משבר כזה ברצף של צעדים לעומתיים נגד הוועד, ואף הפעילו על ראשיו לחץ אישי , ושכנראה מה ששכנע את הועד לחתום היה העובדה שהועדים האחרים לא הפגינו סולידריות עם המאבק שלהם, בגלל התדמית שלהם.

במאמר תגובה של דובר משרד התחבורה, למאמר של רותם סלע במעריב שטען שהשר נכנע לועד הרכבת הכוחני, טען דובר מש' התחבורה כי הועד חתם על הסכם זהה לזה שהוצע לו לפני שנה וחצי, קרי בדצמבר 2010.  במאמר לביביתון אומר השר כץ את הדברים גם כן:

"כבר לפני שנה וחצי הצענו להם אותם תנאים כספיים. בתחילת המאבק הוועד הוא זה שסירב לקבל את הכסף כי רצה שליטה בחברה, ובעבור הרפורמה. הוועד בעצם אישר הסכם עם אותו בסיס שהוצע לו לפני שנה וחצי. המאבק, האלימות וגסות הרוח לא הביאו להם כלום. אבל לאדרעי יש גירסה אחרת. נוח לה להציג הישג מדומה משלה. מה היא תגיד, 'לא הפסדתי'? "גם עכשיו היא לא רצתה לחתום, ועיני כפה זאת עליה כי הבין ש-70 אחוזים מהציבור לא תומכים בדרכה. ועדי עובדים אחרים פחדו שהיא תגרום להם נזק כי הבינו שהתנהגות כמו שלה רק תקל על הממשלה לבצע עוד רפורמות גם בחברות האחרות. אם בראש ועד הרכבת היתה דמות שמבינה דברים, כל המאבק הזה היה נמנע. ועדים אחרים יודעים שלא יוכלו למתוח את החבל כי יש שר נחוש".

נחמיה שטרסלר, שאני לא נוטה להאמין לו בדרך כלל, מספר עוד דברים בכתבה אחרת, על דרך חתימת ההסכם:

"אדרעי וחברי הוועד האחרים היו נוכחים בשלבים שונים של המשא ומתן, אך עופר עיני רדה בהם ביד רמה ו"קיפל" את אנשי הוועד באופן כמעט אלים. תגובותיו היו כה קיצוניות, עד שאחד מחברי הוועד הרגיש לא טוב והתפנה מהמקום. בכל פעם שאדרעי ניסתה להתנגד לרעיון שעלה, עיני נטל אותה אל מחוץ לחדר "ויישר" אותה. היא חזרה מובסת, כל פעם מחדש".

התוצאה בסוף המו"מ מעידה שככל הנראה דבריו של שטרסלר נכונים, ומהכרות עם חוקת ההסתדרות , הנהגת ההסתדרות רשאית להחליט בעצמה, כמו שהעובדות הסוציאליות יכולות לספר. חשבנו שרק הן או עובדי קבלן צריך לקבל את דעת יו"ר ההסתדרות ככזה ראה וקדש, והנה ועד שנחשב גדול וחזק כמו הרכבת גם נשבר על ידו.

אם הועד מתנגד להצעה זהה לאורך זמן, האם זה מעיד על ועד מושחת, או על ועד אידיאולוגי, שלא מוכן למכור את המאבק, את הנכס הציבורי, את הדורות הבאים של העובדים תמורת סטיפה וצ'ופרים לדור א'? לי זה נראה יותר האפשרות השנייה.

מה אומרות עובדות אלו על ההסתדרות והעומד בראשה, כשועד עובדים במאבק, והנהלת הרכבת ( ובה אדם שהתגאה שהישגו הגדול היה שבירת העבודה המאורגנת)  ומשרד התחבורה עושים כמו שאומר כתב דה מרקר כל שביכולתם ליזום משבר בשורה של צעדים לעומתיים נגד הועד, כולל הפעלת לחץ אישי על ראשיו, וזוהי תגובתו?

מה שעזר להעביר את העיסקה המושחתת הזו הוא שהנהלת הרכבת יזמה עוד משבר, והפעם על ידי הליכה על ראשם של גילה וחברים אחרים בועד, ע"י קיום דיון משמעתי שערורייתי, שבו לא ניתנת להם אפשרות להגן על עצמם ולחקור עדים ולברר, משהו בסגנון בית דין שדה. וכך, במקום ללכת לבית הדין לעבודה ולהתלונן על ההשעייה של ראש הועד וחברי ועד נוספים, ולהגן עליהם, הזדמנות זו נוצלה ע"י עופר עיני להלחיץ את הועד לידי חתימת הסכם שהם התנגדו לו לאורך כל הזמן.

לאורך כל הדרך, וגם בסופה, חברי הועדים הגדולים האחרים (ככל הנראה למעט ועד חיפה של רשות הנמלים), לא הפגינו סולידריות עם מאבקם של חבריהם ברכבת, וככל הנראה בלעו גם כן את מסע השקרים וההסתה שהייתה נגד ועד הרכבת. לצערם, לא ירחק היום לאור התנהלות הנהגת ההסתדרות, וגם את המאבק שלהם תמכור ההסתדרות. ההתנהגות שלהם בפרשה זו יכולה להיות עבורם "מסר" כמו שאומר השר כץ, ואולי הזדמנות להתפכח, להבין שהם אולי הבאים בתור, ולשנות את חוקת ההסתדרות, כך שההחלטות יהיו בידיהם.

חוקת ההסתדרות – פיזור איגוד מקצועי או ועד. צילום מסך. לפי תיקון חדש, לועד או לאיגוד שההסתדרות רוצה לפזר, זכות להציג עמדתם, בפני מוסדות הנהגת ההסתדרות עוד לפני הפיזור. זה לא קרה השבוע.

להפוך את הבוס למשרת

קריאה בחוקת ההסתדרות ובתקנון ועדי עובדים, מלמדת כמה דברים. הנהגת ההסתדרות  מוסמכת לפי החוקה ( עמ' 11) להחליט כל החלטה לגבי פעולות, תפקידים וסמכויות של כל גוף ומוסד בהסתדרות. מאחר שבכתבה קודמת הראיתי איך הנהגת ההסתדרות מורכבת מסיעות של מפלגות פוליטיות, ולא בהכרח מנציגי ועדי העובדים השונים של ההסתדרות, יש טעם לפגם לעובדה שסמכות כזו קיימת בידי ההנהגה, שכן היא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, ללא התחשבות ברצונו של הועד ושל העובדים שהיא מייצגת.  סעיף 9ב ( עמ' 20) על  הועדה לתיאום וביצוע (עמ' 20) מחייב אותה להביא בפני בית נבחרי ההסתדרות המלצה לפזר מוסדות של איגוד מקצועי, ואמור לאפשר לעובדים להציג את עמדתם בפניה לפני מתן ההמלצה, ובפני בית נבחרי ההסתדרות לפני קבלת ההחלטות. תקנון ועדי עובדים קובע שלאגף לאיגוד מקצועי תהיה סמכות בכל מקרה ובכל עניין שקשור לסמכות, פיקוח, טיפול או מרות בועד עובדים. יש בתקנון ועדי עובדים סיבות שבגללן מותר להעביר מתפקידו ראש ועד ( עמ' 25).

דברים אלו לא קרו במהלך הזמן שקדם לאירועי השבוע האחרון. הועד לא הוזמן להשמיע את עמדתו על ההחלטה לפטר את יו"ר הועד, או להחלטה לפזר את כל הועד, בפני הועדה לתיאום וביצוע ובפני בית נבחרי ההסתדרות כפי שדורש התקנון. התנאים שבגללם מותר להעביר יו"ר וחברי ועד לא התקיימו- מדובר לדוגמא על דרישה של 50% מחברי הועד, שתביא לכך, או הרשעה שיש עמה קלון (כמו שקרה בפיטורי יו"ר ועד הרכבת הקודם וחבר ועד נוסף).

פרק 10 לתקנון ועדי העובדים (עמ' 54), שעוסק בהפרת מרות ההסתדרות, קובע בסעיף 2 כי יש מדרג מתעצם של כלים שיכולה ההסתדרות להפעיל נגד ועד שמפר את מרותה- אזהרה, נזיפה, נזיפה חמורה, השעיה לתקופה של 6 חודשים, ופיזור הגוף המכהן או הרחקת חבר מהגוף המכהן . סעיף 3 לפרק קובע כי לא יינקט אמצעי משמעתי לפני שניתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את גרסתו וטענותיו. פה קיבל הועד את הסנקציה הכי חמורה, וללא אפשרות להגיב ולהציג את עמדתו, אלא ככל הנראה לאחר מעשה.

לכן ההחלטה השבוע לפזר לגמרי את הועד מזכירה לי יותר את מעשי הנהלת הרכבת ביום השעייתם של גילה ושל עובדים נוספים. היא קרתה רק לאחר הבחירות להנהגת ההסתדרות, כי החלטה כזו לפני הבחירות הייתה יכולה להעיר ועדים אחרים ולפגוע בסיכוייו של עופר עיני להיבחר להנהגת ההסתדרות. צהלות השמחה ממשרד התחבורה והנהלת הרכבת לא איחרו להגיע.  זהו גם מסר לועדים אחרים, גדולים וקטנים, שהכוח הוא בידיו של יו"ר ההסתדרות ושל ההנהגה, ולא של העובדים עצמם. שכביכול מה שיו"ר ההסתדרות משיג במו"מ הוא המקסימום, ושיגידו תודה וישתקו. כמו העובדות הסוציאליות ועובדי הקבלן. שמותר לחתום מעל לראש של ועד, לתת לו לסבול התעללות מהאוצר, ומגופים נוספים, כדי ללחוץ עליו להתפשר. במקום שהוא ישרת את העובדים, העובדים ישרתו אותו.

הועדים יכולים לנסות לשנות את חוקת ההסתדרות, וגם את תקנון ועדי העובדים, אך זה לא יהיה מהלך קל- יש להם צורך להביא כל שינוי לפני בית נבחרי ההסתדרות, גוף שלאור הבחירות האחרונות 67% ממנו נשלטים ע"י הנהגת ההסתדרות הנוכחית. האירוע הזה הוא עוד הצדקה לשמועות הפנימיות מההסתדרות על דיקטטורה כוחנית של עיני, שמי שלא מתיישר איתה משלם. בין קידום רל"שית הלשכה שלו ובת זוגתו למנהלת רשת בתי הספר "עמל" לאירועי השבוע, השחיתות בהסתדרות חוגגת, וגם ועדים גדולים לא חסינים ממנה. הוא פשוט ניצל את ההצדקה התקשורתית שבנו עבורו בעלי ההון, לחסל את הועד, למרות שהוא מודע למאבק הארוך ולצעדים הרבים שננקטו ע"י הועד, שלא כמו רוב הציבור המוסת גם כן. כל משאבי ההסתדרות וכוחה הגדול לא הצליחו לעצור את הפרטת הרכבת. אני אישית התחברתי למאבק כשקראתי באותו יום שהסית את כל הציבור נגדה, ביקורת שלה על ההסתדרות, ועל חוסר המעש שלה:

"כשנשאלה אדרעי על כך שההסתדרות לא מגבה את אנשי הוועד בשיחות פנימיות ונאלצת להתמודד עם "כאב ראש מצד הוועד", הגיבה בזעם: "מי שלא מוכר את עצמו עושה כאב ראש. בשביל זה אני משלמת להסתדרות 300 אלף שקל בחודש, לא בשביל המזגנים והבלטות בבניין ההסתדרות. יכולתי לשלם את אותו סכום ולקחת את עו"ד ששי גז, אבל מה לעשות שלא רצחתי אף אחד. זו מדינה של קומבינות ופשע".

לועד הרכבת אני ממליץ להצטרף לכח לעובדים, לא רק בגלל בגלל שאני ממייסדיו, אלא כי למרות שהוא קטן, ולא רב במשאבים,  והוא פועל כמו שפועלים איגודים בכל העולם- ההחלטה על צעדים שונים היא בידי הועד, כשמו של הארגון. הנהגת כח לעובדים, שלא כמו ההסתדרות חסרת כל יכולת הצבעה על יציאה למאבק או חתימה על הסכם קיבוצי. היא יכולה להמליץ ולייעץ, אך ההחלטה היא בידי העובדים. כך גם לגבי שאר פעילי הארגון. תפקידנו הוא לתת לועד את הכלים הנחוצים והתמיכה בעת המאבק, ותפקיד הועד להוביל ולהחליט. מה שחסר לכח לעובדים במשאבים, הוא משלים עם אידיאולוגיה נגד הפרטה ובעד דמוקרטיה ארגונית, ובחבורת פעילים שרובם פועלים בהתנדבות, ושמחוייבים להצלחת המאבק. ומי יודע, אולי מעבר כזה יהווה סמן עבור ועדים אחרים, כמו חיפה כימיקלים צפון  שאם רצונם במאבק אמיתי נגד ההפרטה ושבירת העבודה המאורגנת ויצירת הדורות והפערים ביניהם, הסיכויים לכך גבוהים יותר בכוח לעובדים מאשר בהסתדרות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה איגודי עובדים, גילה אדרעי, ההסתדרות החדשה, הפרטה, ועד עובדי הרכבת, עופר עיני, רכבת ישראל. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על פיטורי ועד הרכבת כצלצול השכמה לועדים הגדולים

  1. אחד העם הגיב:

    מוטב שמבקר המדינה יבדוק פעם אחת ולתמיד את יחסי הגומלין בין הועדים הגדולים ובין ההסתדרות.
    ההסתדרות מאפשרת לועדים שונים לשנות את התקנון כל פעם כדי שהועד יוכל להמשיך ולכהן. מדוע ועדים לא מחוייבים להעביר לידי העובדים המיוצגים על ידם מאזן של כספי הועד שנצברים ממיסי העובדים ?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s