בכיר בחברת דלק: כנסת של ליצנים וצעקנים

שלשום, תוך כדי קריאה בפורום של "ישראל יקרה לנו" בפייסבוק, נתקלתי בתומך רציני של ייצוא הגז הטבעי, שרוצה שתתקבל כבר ההחלטה בממשלה ומזלזל בכנסת ובמאבק הציבורי נגד ייצוא הגז. חיפוש קצר של שמו הראה שהאיש בכיר בחברת דלק. הדברים שהוא אומר שם חשובים, כי אחרי הבלאגן היחצ"ני של ועדת ששינסקי למדו בקבוצת דלק בראשות יצחק תשובה לשמור על פרופיל ציבורי נמוך. האמירות שלו מראות את הלך המחשבה הפנימי בתוך הקבוצה, וכמה עוזר שבדירקטוריון שלך יושב ראש אגף התקציבים באוצר שרק פרש לפני שנתיים, להגיע לחומרים ששר האוצר וסגנו עוד לא קראו, וטענו שהם לא מוכנים. הם מאפשרים הצצה לאחורי הקלעים של הקשרים בין ההון והשלטון

כבר עבר יותר מחודש מאז שהצטרפתי למאבק נגד ייצוא הגז הטבעי שנמצא מול חופי ישראל, עם חבורה מדהימה של פעילים וארגונים שמשלימים אחד את השני, ועושים זאת במשאבים זעומים ועם המון רוח התנדבות ודאגה אמיתית לכל אזרחי ישראל. הרבה הישגים היו למאבק הזה לאורך התקופה הזו. היינו בהפגנות מול ביתם של שר האנרגיה סילבן שלום (פעמיים), מונופוליסט הגז הטבעי יצחק תשובה ובנימין נתניהו, ראש הממשלה.והגענו להכין שקשוקות בוקר מול ביתם של סילבן שלום, נפתלי בנט שר הכלכלה ושר האוצר יאיר לפיד. כשסילבן שלום, שר האנרגיה, טען שהוא לא נפגש עם אף טייקון בנושא הגז, הראנו שהוא הוטס לאסדת הגז בהליקופטר של תשובה ואף הבאנו תמונה שמראה אותו ואת שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה וראש הוועדה לנושא ייצוא הגז, עושים ערימת ידיים עם יצחק תשובה ויו"ר דלק קידוחים על האסדה. יומיים אחר כך הודיע סילבן בחדשות ערוץ 2 שאחוזי הייצוא שהציעה ועדת צמח ירדו (מ-53% ל-40%).

שבועיים אחר כך, ולאחר חודשים של בקשות, הפרוטוקולים של הועדה נחשפו ובהם אמירות (שצונזרו, והצנזורה הוסרה מהם בקלות יתרה) של פקיד אוצר בכיר שלא בטוח שתהיה פה מדינה עוד 25 שנים, וממונה על הגבלים עסקיים שחושב שאם אפשר לעשוק את הצרכן הישראלי אפשר לעשוק גם את הצרכן הזר, ואיך הועדה אישרה לחברות הגז לייצא 30% יותר ממה שהן ביקשו, ואיך הם העריכו בחסר את צרכי המשק הישראלי, והעריכו ביתר את כמויות הגז המוכחות, ויכלנו ללמוד שאחראי רכש הדלקים בחברת חשמל ממליץ בדיונים שנלמד מהטעויות של בריטניה ושהגז זול פי 5 ממזוט וסולר וגם פחות מזהם ונחסוך כך הרבה כסף. ראינו את יו"ר ועדת צמח, שאול צמח, בעצמו פקיד אגף תקציבים לפני שמונה למנכ"ל משרד האנרגיה, מגמגם בועדת הכלכלה בכנסת כשהוא מנסה להסביר את החלטותיהם. חבר אחר הראה שיצחק תשובה לא מפתח את מאגר לוויתן בניגוד לחוק כדי ללחוץ על הממשלה לאשר את הייצוא. וכך, למרות ששר האנרגיה אמר כבר לפני חודש וחצי שתוך שבועיים ההכרעה על ייצוא הגז תובא לממשלה, היא עדיין לא הגיעה לשם. אם לא המאבק הציבורי שלנו, ההחלטה כבר הייתה עוברת מזמן. גם קשה להם להעביר אותה במקביל לתקציב של גזירות לרוב הציבור. אפילו התקשורת הכלכלית שפחות התעניינה בנושא בתחילת המאבק, טוענת שהמאבק מבוסס על בקיאות מרשימה בפרטים הקטנים, והפוליטיקאים פוחדים להעביר את ההחלטה על כך בגלל המאבק הציבורי בנושא.

זו החלטה של טריליון שקל בעינינו, כי מכירת הגז בזול למדינות אחרות עכשיו תגרום לכך שנצטרך לייבא דלקים יקרים ומזהמים בהרבה בתוך שני עשורים, ולכן חשוב שלא נסתנוור מהרווחים הגדולים שמבטיחים לקופה הציבורית ממכירתם, אלא לחשוב לטווח יותר ארוך, כי אנחנו בניגוד לפקיד האוצר מאמינים שמדינת ישראל תהיה פה עוד הרבה שנים. הדרישה העיקרית שלנו היא להביא את הנושא לדיון ציבורי פתוח ושקוף בכנסת, שבו ישמעו כל הדעות וכל חוות הדעת לכאן ולכאן, ותתקבל ההחלטה, ולא במחשכים, בדיונים סגורים של הממשלה. עדיף לדעתנו שההחלטה על הייצוא תתקבל רק בעוד כמה שנים, כשנדע כמה גז טבעי באמת קיים מול חופי ישראל, ולא נתלה בתחזיות האופטימיות שמוכרים לנו היזמים. אנחנו רוצים שהגז שנמצא בשטחה הכלכלי של מדינת ישראל ושייך לכל אזרחיה (תשובה רק קיבל זיכיון זמני) ישמשו להוזלת הוצאות החשמל של כולנו, או כדלק זול למכוניות ולתחבורה ציבורית, וכמקור אנרגיה זול לתעשייה, במיוחד בגליל ובנגב, שגם יאפשר להוזיל את יוקר המחייה, ויוכל לגרום לכך שהיתרון של התעשייה הישראלית לא יהיה בשכר נמוך של העובדים אלא בעלויות האנרגיה הזולות. אנו סבורים שגם במכירה רק למדינת ישראל, תשובה ומשקיעי הדלק ירויחו די והותר, ואין לנו התנגדות לכך שירויחו. נציגי הציבור שלנו חייבים לדאוג לאינטרסים של כולנו ושל הדורות הבאים!

חברת דלק בראשות יצחק תשובה עם משאבים בלתי מוגבלים עומדת בצד השני, מנסה לדחוף בכל הכלים שיינתן לה האישור של הממשלה לייצא, שכן זה יבטיח לה רווחים מהירים (הזיכיון ייגמר תוך 30 שנים, כל גרם גז שלא יימכר עד אז זה הפסד שלהם). אם בשקשוקה שלנו לשרים מעורבבים בצל ועגבניות, בשקשוקה של תשובה מעורבבים השותפים האמריקאיים שלו, נובל אנרג'י,  יחצ"נים, לוביסטים, עורכי דין, עיתונאים, פקידים בכירים ופוליטיקאים. רק נראה שהפעם הם למדו מהמאבק הקודם שלהם, נגד מסקנות ועדת ששינסקי והם שומרים על פרופיל ציבורי נמוך יותר. את הופעתו הקודמת של יצחק תשובה בכנסת הפכו להצגת תיאטרון (כאן ניתן לצפות בה במלואה). הדברים הבאים של אבישי ברוורמן, מראים שגם היו איומים על ח"כים באותה תקופה-

אך לא כולם בקבוצת דלק קיבלו את המזכר שמדבר על דממת אלחוט מצידם בנושא ייצוא הגז. בכיר בחברת דלק מצא זמן להוסיף תגובות לדיונים על ונגד ייצוא הגז בפורום ישראל יקרה לנו בפייסבוק, והאמירות שלו מראות את הלך המחשבה הפנימי בתוך הקבוצה, ואת הקשרים שבין ההון לשלטון, ובמיוחד של פקידי האוצר לשעבר. דרך צילומי מסך של הדיון שהתנהל שם אראה איך הם רוצים שהדיון יהיה בממשלה ומזלזלים בכנסת ובמאבק הציבורי נגד הייצוא.

אם מסתכלים בפרופיל הפייסבוק של אלי לזר, כתוב שהוא עבד בדלק ישראל, אבל בדיווחים של דלק ישראל ממרץ, ומתחילת החודש הנוכחי , ומהדוחות הכספיים לרבעון הראשון השנה (מלפני שבועיים) לבורסה הוא מופיע כחבר הנהלה וכמנהל משאבי האנוש של חברת דלק וכבעל מניות.

יחד עם לזר בהנהלה, יו"ר דלק אודי ניסן, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר עד לפני שנתיים. מקור: אתר דלק

על הנטייה של תשובה להעסיק בחברות שלו פקידי אוצר בכירים לשעבר כבר כתב אורי אפלבוים . דוגמא טובה לכך היא אודי ניסן, שהיה ראש אגף התקציבים באוצר עד לפני שנתיים, ומונה בתחילת השנה לתפקיד יו"ר דלק בשכר של מיליון שקל בשנה. לאור הדברים הבאים של אלי לזר קל יותר להבין את היתרונות עבור תשובה בהעסקת מי שהיה בכיר באוצר בנגישות ובקשרים לאנשים ממקום עבודתו הקודם.

בהנהגת דלק כבר קראו את דוח שראל, שיאיר לפיד וסגנו טוענים שלא קיים עדיין

לפני חמישה ימים פירסם אבי בר אלי כתבה בדה מרקר שטענה שדו"ח פנימי של מיכאל שראל, ראש מחלקת המחקר באוצר, קבע שלא צריך לייצא את הגז ועדיף לשמור עתודות לצרכי המשק, והוסתר. פעילי המאבק וארגונים פנו לקבל אותה לידיהם כמובן, אך יאיר לפיד טען בועדת הכספים ובפייסבוק שאין דוח כזה, מיקי לוי, סגנו טען במענה לשאילתא של סתיו שפיר שזו טיוטת עבודת פנימית, לא מושלמת, לא מספיק רחבה, שהשר לא דן בה עדיין, כי היא לא הובאה על שולחנו. והנה, אלי לזר, בתגובה לשאלה על דוח שראל טוען שהוא קרא את חוות הדעת שלו, וששראל כבר שינה אותה כי התברר שהוא טעה בהערכות שלו. אם היא לא קיימת לדברי לפיד, או עדיין בעבודה לדברי סגנו, איך ייתכן שבהנהלת חברת דלק כבר קראו אותה, יודעים שהוא שינה אותה ושיש לו טעויות? איך בעל תפקיד בדלק מקבל לידיו מסמך של האוצר שהוסתר מעיני הציבור? מדוע הוא תוקף פקיד בכיר באוצר?  אנחנו יצרנו מם שצוחק על זה, אבל זו כנראה ההטבה ששווה לשלם בשבילה שכר של מיליון ש"ח בשנה, היכולת להשיג חומרים פנימיים בזכות קשרים. לנו אין יכולת להעסיק פקידי אוצר בכירים אז אנחנו עוד מחכים לפרסומה.

אולי יעניין את סגן שר האוצר לדעת, שאלי לזר קורא לו ליצן החצר כשחנה קים שואלת אותו את אותה שאלה.

בעיני אלי לזר, הכנסת היא קרקס מלא בליצנים, פופוליסטית ורדודה

כך מגיב הבכיר בחברת דלק למסמך שעליו חתומים 60 ח"כים כמעט מכל המפלגות, שקורא לראש הממשלה להעביר את ההחלטה על ייצוא הגז לכנסת. אלו הדברים שכתובים במסמך, ואנחנו מגבים אותו לגמרי: "ההחלטה בסוגיית ייצוא הגז מהמאגרים שהתגלו בסמוך לחופי ישראל נושאת בחובה השלכות כלכליות חברתיות וסביבתיות מרחיקות לכת. סוגיה כבדת משקל כזו ראוי שתידון ובסופו של דבר גם תוכרע על ידי הכנסת במסגרת דיון ציבורי ומקצועי מקיף ושקוף".

עבור לזר, וכנראה עבור קבוצת דלק, דיון ציבורי פתוח ושקוף בכנסת, בנושא שישליך על חיינו היום ובעתיד, (שאבישי ברוורמן, פרופסור לכלכלה עם 10 שנות ניסיון בבנק העולמי ויו"ר ועדת הכלכלה, מגדיר כהחלטה על טריליון שקל) היא טעות כי הכנסת היא קרקס, מקום פופוליסטי ורדוד, ושרוב חברי הכנסת הם ליצנים. במקום אחר הוא אומר שהכנסת היא הגוף הכי פחות רציני במדינת ישראל, ושצריך להשאיר רזרבת גז רק ל-25 שנים, ושהדור הבא יפתור את בעיותיו אז. אז מה הפתרון שעליו חושב הבכיר בחברת דלק?

לדעת אלי לזר, ההחלטה צריכה להתקבל בממשלה, בחדרים שסגורים לציבור ולתקשורת

לא במפתיע, הוא מדבר על כך שההחלטה צריכה להתקבל בממשלה, כי אם היא יכולה להחליט על מלחמה, למה שלא תחליט על ייצוא גז? אני מנסה להיזכר מתי ראינו ישיבת ממשלה מצולמת ופתוחה, לא של כמה דקות בפתח ישיבת הממשלה ולא נזכר בכזו. כנראה שעבור תשובה ואנשיו, חזרה לכנסת כמו בדיוני ועדת ששינסקי היא משהו שצריך להתחמק ממנו בכל מחיר.

במקביל הוא חושד במניעים של המאבק הציבורי ומחפש אינטרסנטים מאחוריו, ומלכלך על הפעילים בפורום ישראל יקרה לנו, שעוסקים כל הזמן בפגיעתם של בעלי ההון וחברות עיסקיות או פוליטיקאים ברוב הציבור ומעירים את הציבור לפעולה אזרחית בלי מורא ובלי משוא פנים לאף חברה וטייקון או פוליטיקאי, ומספיקה הצצה לפורום להיווכח בכך.

אלי לזר עושה זאת ע"י התנשאות וזריית אישומים לא מבוססים, וזה כשכל הכתיבה שלו מראה את האינטרסים של חברות הגז ודלק בראשן, את הקשרים של תשובה עמוק בתוך משרדי הממשלה, שמאפשרים לו לקרוא חוות דעת שאפילו שר האוצר עוד לא קרא ולהכין את מתקפת היחצ"נות נגדה.

אלי לזר, עם חמאה על הראש, כדאי שלא תצא לאור השמש

לכן, כמו שכתב ידידי עופר סיטבון בחוכמה כשציטט מדברי השופט חשין- "בלשון של מִסְפָּרִים נוכל לומר כך: הענקת 100 ש"ח מקומה הוא בתחום המינהל. הענקת 100 מיליון ש"ח היא בתחום המחוקק".  ואני אומר, החלטה של טריליון שקל ראוי שתידון על ידי המחוקקים בכנסת, ואחר כך תעמוד למשאל עם של כל האזרחים שהנכס שייך להם! די לעיסקאות שקשוקה של הון ושלטון על חשבון כל הציבור מאחורי הקלעים! בואו להפגין, וללמד את השלטון ובעלי ההון שאנחנו כבר לא פראיירים, ולא ניתן להם להמשיך עם הקומבינות שלהם!