קצבאות הילדים – לא לקצץ, להעלות!

כנראה שבמשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר חושבים שאנחנו חבורה של פראיירים מטומטמים ושלכולנו יש זכרון קצר. צר לי לאכזב אותם. בשביל זה שמתי בצד את המשפט של לינקולן. הכתבה הזו תראה את הרשעות של ההנהגה הכלכלית, שמנותקת מעובדות, ומוזנת משנאה ומשטיפת מוח שעברנו, נגד החרדים ונגד ערביי ישראל, ושהולכת להוביל לפגיעה ברוב המוחלט של המשפחות הישראליות. אני מקווה שתתעצבנו מספיק בשביל לצאת לרחובות ולהפיל את הממשלה המרושעת הזו שמנצלת משבר מומצא להתנכל לרוב המשפחות בישראל ולגזול מהן אלפי שקלים בשנה. 

הכתבה הזו היא ארוכה ומקיפה ונותנת תמונה מלאה שלא נראתה עד כה על נושא קצבאות הילדים. אני נותן לינקים לכל טענותיי כדי שאם תרצו להרחיב ידע תוכלו, ואם תרצו לסתור את טענותיי, תוכלו לגשת למקורות שלי. אם אתם משתפים את הכתבה בפייסבוק או בטוויטר אנא צרפו את הסימן המודגש הבא לטקסט, כך שנראה את זה שפרסמתם ברשת.  #שודהקצבאות

למי שקשה לו לקרוא כתבה של 4000 מילים מהמחשב, הנה קובץ PDF של הכתבה, ואפשר להדפיס אותה ולקרוא. בקובץ עצמו גם הלינקים פעילים, ויש חור איפה שיש את קטעי היוטיוב.

כבר 13 שנים אני אוסף חומרים בנושא תקציב המדינה וכל מה שמשיק לו. ב-2003 נהייתי קצת יותר מעורב, כשהתחלתי לצלם והיה לי רקע של כמה שנים במעקב אחרי התקציב. הארכיון של התגובות באתר העוקץ כבר לא קיים, אז אי אפשר לראות שכבר ב-2003 התנגדתי לקיצוץ בקצבאות, ובמיוחד בקצבאות הילדים ובאלו של האמהות החד הוריות והבטחת הכנסה. המשכתי לעקוב, וב-2006 עליתי על נתונים חדשים בנושא קצבאות הילדים, ושמרתי אותם בצד. גם ב-2008 עליתי על נתונים חדשים ומדהימים בנושא, ועקבתי אחרי עדכונם לאורך השנים מאז, דברים שיראו בקלות איזה שקרים מספרים לנו על הקיצוצים בקצבאות, ואיך עובד מסע ההפחדה של האוצר והשלטון האכזרי בסגנון דוקטרינת ההלם.

המשכתי לחכות עם הנתונים לרגע המתאים. פירוק הממשלה הקודמת הייתה הזדמנות טובה, אבל העדפתי לחכות עוד, ואכן היה שווה לחכות, כי עוד הרבה אנשים שקשורים לנושא הזה וגם הממשלה ושר האוצר החדש עשו את כל הטעויות שהייתי צריך שהם יעשו כמו שקיוויתי. אין בור שהם לא נפלו אליו, למרבה שמחתי.

אלו נתונים שיפילו את האנשים החזקים ביותר במדינה במלכודת שיהיה להם קשה לצאת ממנה, כי כל החלטה שהם יקבלו תפגע בהם. לאור הנתונים כל אזרחי ישראל יבינו שמשקרים להם ומפחידים אותם סתם, והממשלה מוכנה להביא לפגיעה של אלפי שקלים לשנה בכל משפחה. אם הם יבטלו את הקיצוץ בקצבאות הילדים, יבינו כולם עד כמה צדקתי, וזו תהיה הכרה של השלטון ברשעות שלו, ואם הם לא יבטלו לאור הנתונים, אזרחי ישראל יבינו שהם פראיירים, ושלמרות הנתונים הממשלה ממשיכה להתאכזר אליהם, ואולי סוף סוף ייצאו כמו שצריך לרחובות להפיל את הממשלה המרושעת הזו.

אף עיתון ואף עיתונאי לא חשף את הנתונים שאני אשתף אתכם בהם בהמשך. לא שר הרווחה ולא הביטוח הלאומי, שיודע אותם אולי טוב ממני. אגב, הנתונים פורסמו במקומות פתוחים וגלויים ולא הייתי צריך לפרוץ למחשבי האוצר או הביטוח הלאומי כדי להשיג אותם, וכל כתב מקצועי היה מגיע אליהם. הבעייה שהעיתונאים נהיו מעתיקני הודעות לעיתונות עם קצת קישוטים (ואם צריך צד שני מבקשים ממישהו שבצד השני של הנושא הודעה לעיתונות) או נמצאים ברדיפה אחרי האייטמים ולא מוצאים זמן להביט על תהליכים לאורך זמן כמו שעשיתי, או אינם ארכיאולוגים בירוקרטיים כמוני (חופר במסמכים ולא מחפש לחשנים במשרדי הממשלה שידליפו לי). אולי זה ישמש על הדרך כדי לשכנע שעיתונות עצמאית ואלטרנטיבית היא צורך בסיסי בזמנים שתקשורת ההמונים של בעלי ההון לא מספרת לנו את הסיפור המלא.

יאללה, לעבודה. בכל מקרה, הזהרה מראש, לאור כובד הנושא, זו תהייה כתבה ארוכה ורבת מילים ומקיפה. אני אתחיל בגילוי נאות. אני רווק, ואין לי ילדים אז מכל מה שאני מפרסם כאן אני אישית לא יהיה לי רווח אישי. גילוי נאות נוסף הוא שהקהילה החרדית שנגדה כביכול מכוון הקיצוץ בקצבאות ילדים מוכרת לי, ואף עבדתי אצל ירקן חרדי ואשתו.

גברים חרדים ונשים ערביות. בוו. עוד לא נבהלתם?

רקע היסטורי על קצבאות הילדים

לפני הנתונים של היום, קצת היסטוריה, הרבה ממנה בא מהספר המצויין  רווחה מתקתקת של הכלכלנית מוריה אבנימלך ומנכ"ל הביטוח הלאומי יוסי תמיר. קצבאות הילדים ניתנו בפעם הראשונה ב-1959, חודשיים אחרי מהומות ואדי סאליב, וניתנו בצורה חלקית מאוד, רק לשכירים. כדי שרק יהודים יזכו בקצבה הוחלט ב-1970 לתת אותה רק למשפחות של יוצאי צבא, וכך לשלול אותה מערביי ישראל, וכך היה בפועל עד שנת 1997. את הגידול המרכזי במתן קצבאות ילדים החלה ועדת בן שחר ב-1975, בה ישבו כלכלנים ומומחי מס, ולא ישב בה אף חרדי או ערבי. הנה הצעת הועדה (שכבר אז כורסמה חלקית על ידי משרד האוצר)

המלצות ועדת בן שחר 1975. מקור: קצבאות הילדים בישראל – סקירה היסטורית, מרכז המחקר והמידע בכנסת

כמו שאתם יכולים לראות, הכלכלנים המליצו לתת קצבת ילדים מדורגת, קצת יותר גדולה מעל לילד השני, וקבעו שנקודת קצבה תהיה 5% מהשכר הממוצע במשק לילד הראשון והשני ו- 6.25% לילד השלישי ומעלה. זאת אומרת שבנתונים של היום, כשהשכר הממוצע לשנת 2012 הוא 9000 ש"ח, הקצבה לילד הראשון והשני הייתה צריכה להיות 450 ש"ח, ולילד השלישי ומעלה 562.5 ש"ח (היום הסכום זעום יותר ועל כך בהמשך הכתבה). אגב, הועדה של הכלכלנים המליצה לתת קצבה לילד הראשון למקבלי שכר מינימום של כ-10% מהשכר הממוצע, אך האוצר שינה זאת ל-5% לילד הראשון והשני, ואת הקצבה לילד השלישי ומעלה ל-10% מהשכר הממוצע, זאת אומרת 900 ש"ח במחירים של היום (רווחה מתקתקת, מוריה אבנימלך ויוסי תמיר, עמוד 88).

האנשים שמנסים לשכנע אתכם שקיצוץ בקצבאות הוא הכרחי כדי לעודד גברים חרדים בטלנים ונשים ערביות בטלניות להתחיל לעבוד ולא לחיות על הציבור משקרים ביודעין, כי קצבאות הילדים ניתנות בכל העולם ואינם המצאה ישראלית, והן נקבעו על ידי ועדת בן שחר כדי לתקן דרכים קודמות בהם הממשלה עזרה למשפחות בגידול הילדים, וגם מהסיבה הפשוטה שחלק נכבד מהמשפחות העובדות לא נהנה מנקודות הזיכוי במס שנותנת המדינה על ילדים, מהסיבה הפשוטה שהם לא מגיעים לסף המס, כי השכר שלהן נמוך. דו"ח מנהל הכנסות המדינה האחרון מראה שכ-50% מהעובדים לא מגיעים לסף המס (4700 ש"ח), והקצבה היא דרך מצויינת וזולה ונטולת בירוקרטיה לעזור להן. ואם מסתכלים על הנתונים שהבאתי בעבר, 75% מהעובדים מרויחים עד השכר הממוצע במשק וגם הם מתקשים להתמודד עם יוקר המחייה, וקצבה הגונה יכולה לעזור גם להם.

אבל זה לא המצב, והסיבה העיקרית לכך היא הקיצוצים בקצבאות הילדים ב-2003 שהוביל בנימין נתניהו שר האוצר והממשלה בה היה חבר, ובמיוחד טומי לפיד ושינוי, שהמאבק בחרדים דרך הקצבאות היה חלק מהאידיאולוגיה שלהם, ביחד עם הרצון הקבוע של האוצר לקצץ בקצבאות מאז ומתמיד, ואידיאולוגיה כלכלית ימנית ששונאת את מדינת הרווחה, ובמיוחד את מה שהם קוראים לו "תרבות הקצבאות".

קיצוץ הקצבאות ב-2003. מקור: קצבאות ילדים בישראל – סקירה היסטורית, מרכז המחקר והמידע בכנסת

הקיצוץ בקצבאות הילדים ב-2003 והמחקר הנסתר

אחת הסיבות המרכזיות לקיצוץ קצבאות הילדים ב-2003 הייתה הצלחתו של ח"כ הלפרט בשלהי ממשלת ברק ב-2001 לחוקק את חוק משפחות ברוכות ילדים שהגדיל את הקצבאות לילד החמישי והלאה. הוא הצליח לעשות זאת בעזרת חברי כנסת של הליכוד, שאז ישב באופוזיציה. כשהליכוד עלה לשלטון וביבי נהיה שר האוצר ומפלגת שינוי ישבה בקואליציה הגיעה ההזדמנות שהאוצר חיכה לה הרבה זמן, ותוך שימוש בטיעון "תרבות הקצבאות" שלפיה כביכול העניים לא עובדים כי הסכום האדיר שהם מקבלים מהמדינה מהווה עבורם תמריץ שלילי לצאת לעבוד, ולכן אם יקצצו להם את הקצבה הם ירוצו למקומות העבודה. מנכ"ל הביטוח הלאומי דאז יוחנן שטסמן תקף את התיאוריה הזו ופירק אותה לגורמים אז, תוך שהוא מציין שכ-86% ממקבלי קצבאות הילדים הם עובדים. את אותו המהלך הובילו באגף התקציבים יעל אנדורן ומשה בר סימן טוב.

זה לא עזר, והקיצוץ בוצע. האוצר, וכמובן טומי לפיד שבנה את עצמו אז על שנאת חרדים, פשוט הסתנוורו מהאידיאולוגיה שלהם והעובדות היו משניות. איך אני יודע זאת? כי שלוש שנים לאחר שהקיצוץ בוצע, ב-2006, הופיע מחקר של ראש מחלקת המחקר של האוצר, מיכאל שראל, מחקר שעד היום לא שמעתם על קיומו, ולא סתם לא שמעתם עליו, כי הוא מציג את התיאוריה של "תרבות הקצבאות" כקשקוש לא מבוסס. שראל משתמש הרבה במילה אינטיאוטיבי, שבאה להראות לנו שבאוצר ראו את המציאות דרך האידיאולוגיה, והם לא היו מחוברים למציאות במיוחד בתחתית שוק העבודה, ומבקר לאחר מעשה את הקיצוץ בקצבאות הילדים ב-2003 גם אם הוא לא אומר זאת בגלוי. מיותר לציין שאני הבנתי את זה אינטיאוטיבית עוד ב-2003. האם זה שינה את עמדת האוצר? האם הקיצבה הוחזרה למשפחות אלו? מה פתאום, עד שנת 2009 וגם זה בגלל לחץ פוליטי.

ראש אגף המחקר באוצר על הכשלון הצפוי של הקיצוץ בקצבאות הילדים, פברואר 2006

הסכם חותמים כדי להפר אותו בסוף הקדנציה

ב-2009, לאחר כל הקיצוצים בקצבאות הילדים שנעשו מאז שנת 2002, חלה שוב עלייה בקצבאות אלו, והיא הייתה פונקציה של הדרישה של יהדות התורה וש"ס, שהוכנסה לתוך ההסכמים הקואליציוניים שלהם עם הליכוד. הקצבאות עלו לילד השני ומעלה. בהסכם של ש"ס גם מצויינת דרישה להרחבת ההיצע של מעונות היום והצהרונים במגמה להקל על אימהות עובדות להצטרף למעגל העבודה, מה שקיבלנו בסוף רק אחרי מחאת האוהלים ב-2011, ושאותה ניסתה להציג הממשלה הקודמת כאילו זה רעיון שלה ושגם אותו פרסה על פני כמה שנים. הקיצבה הועלתה ל-171 ש"ח לילד הראשון ו-263 לילדים הבאים אחריו.

יאיר לפיד לא חשב על הקיצוץ בקצבאות לבד. בשלהי הממשלה הקודמת, כשהיה ברור שראש הממשלה מתכוון להקדים את הבחירות, וכדי לסתום את הבור שיצר הניהול הכלכלי הכושל שלהם ואידיאולוגיית הורדת המיסים של נתניהו, נתניהו ושטייניץ נתלו בהתנגדותם של יהדות התורה וש"ס לקיצוץ חדש בקצבאות הילדים לרמה שווה של 150 ש"ח, כדי להפיל את הממשלה ולצאת לבחירות. כנראה שלמרות שידע שהוא יוכל להעביר תקציב נתניהו ידע (והסתיר) את עומק הבור שנוצר בתקציב כתוצאה מאידיאולוגיית הורדת המיסים שלו, והעדיף להשתמש בשותפיו ברוב הממשלות כדי להכניס אותנו לבור נוסף ובו עד סוף יולי לא יהיה למדינה תקציב, ושוב אפשר לדחוף את התקציב הדו שנתי הכושל.

לפי מקום העבודה הקודם של שר האוצר, ההוצאה על החרדים היא בסביבות 1% מהתקציב

לפיד דור 2 וקצבאות הילדים שוב על הסכין

אחרי עשור שוב יש לפיד בממשלה, לשמחתו הרבה של ביבי, שמצא פראייר שיקח את כל האחריות לקיצוץ הזה על עצמו (ביבי נכווה מהקיצוץ ב-2003, והליכוד הצטמק בבחירות שלאחריו). אחרי הבחירות נכנס למשרד האוצר יאיר לפיד, שאמר על עצמו בעבר שהוא לא מבין בכלכלה. כנראה שהוא זוכר מהאידיאולוגיה של אבא את שנאת החרדים, שכן הוא אמר לנתניהו שאם יצלמו אותו בהשבעת הממשלה ליד שר מש"ס הקריירה הפוליטית שלו גמורה, או פליטת הפה שלו על הפרענקים בערוץ 2, וכנ"ל הזועבי'ז. כמו שאפשר לראות בנתונים של מקום העבודה הקודם של שר האוצר, החרדים שמהווים בין 8% ל-10%מאוכלוסיית מדינת ישראל מקבלים בערך 1% וקצת מהתקציב השנתי, וגם זה כשהמספרים בתמונה מנופחים (הסעיף הכי גדול לא התקיים), ולכן לא ברור למה בוחרי לפיד שונאים את ש"ס עד כדי כך (למעט שטיפת המוח של כלי התקשורת של בעלי ההון), במיוחד כשנזכרים שבמאמר שלו על אחיו העבדים הוא מדבר על אילו שמרויחים יותר ממעמד הביניים ומתחמקים מתשלום מס כבעייה, אך מאז שמונה לשר אוצר הוא מדבר על כך שאסור להעניש הצלחה, ולפי דעתו כנראה צריך להעניש את העניים. לא צריך להיות מופתע, האיש בעצמו מיליונר והוא נבחר ברוב גדול בישובי האלפיון העליון, ואף התפרסמה כתבה על ההתחמקות ממיסים שלו. עבורו ועבור שכמותו, זו הדרך להמשיך את ההפרד ומשול, ולגרום למעמד הביניים לחשוב שהחרדים והערבים הם הבעייה שלנו ולא הוא והמעמד שלו, ושצריך לרחם על העשירים ולהתאכזר לעניים, כשם אחת הכתבות האחרונות שלי.             צריך לציין גם שלפני הבחירות פירקתי פמפלט הסתה נגד חרדים שהיה נראה לי אז מתוצרת של יאיר לפיד (אבל גם יכול להיות תוצרת של מפלגת אור, שמועמד מס' 4 בה היה מיכאל שראל, ראש אגף המחקר באוצר) מה שקיבל הכי הרבה שיתופים מהדברים שאי פעם פרסמתי בפייסבוק.

בחוק ההסדרים מופיע שקר אחר, שקל להפריך, כתירוץ לקיצוץ, ושנאת החרדים והערבים לוקחת חופש לרגע.

לפי דברי ההסבר לחוק ההסדרים, הקיצוץ בקצבאות ילדים הוא כי העניים נדיבים. שקר חצוף של משרד האוצר

שקרים של כלכלנים

מי שמוביל את זה מבחינת משרד האוצר הוא משה בר סימן טוב, הרכז של אגף התקציבים שאחראי על התקציבים החברתיים, והתחיל את דרכו בקיצוצי 2003, ומנכ"לית האוצר החדשה יעל אנדורן, שלאחר קיצוצי 2003 קיבלה צ'ופר, לנהל את קרנות הפנסיה המולאמות של ההסתדרות (גוף שמנהל 115 מיליארד ש"ח, מנהל ההשקעות הגדול בישראל) ללא מכרז, עד שיאיר לפיד מינה אותה לא מזמן למנכ"לית האוצר.

בדברי ההסבר לקיצוץ קצבאות הילדים בחוק ההסדרים של 2013-2014 מופיע שקר אחר, שקושר בין מתן חינוך חינם מגיל 3 (שעבר לאחר מחאת העגלות בקיץ 2011), לבין הקיצוץ בקצבאות ( כי יש לנו עניים נדיבים, שמוכנים לממן את החינוך חינם מהקצבאות שלהם). כנראה אדון בן סימן טוב חושב שאנחנו טמבלים עם זיכרון קצר, ושכחנו שכדי ליישם את יום לימודים ארוך מגיל 3 קיצצה הממשלה 4% בתקציבי כל המשרדים ופרשה את התוכנית על פני 3 שנים. אחר כך נתניהו טען שזה הישג של הממשלה ולא של מחאת קיץ 2011.

הקיצוץ הפעם הוא ל-140 ש"ח לכל ילד, לא משנה מיקומו. במיוחד זהו קיצוץ אדיר למשפחות מרובות ילדים שלהם ילדים בגיל  10-18 (קצבת הילדים של מי שנולד לפני 2003 הרבה יותר גבוהה). בהשוואה לועדת בן שחר שהמליצה ב-1975 על מתן קצבאות הילדים והציעה 5% מהשכר הממוצע לילד הראשון ו-6.25% לילד השני ומעלה, ההצעה הפעם תביא את קצבאות הילדים לשפל של כ-1.6% מהשכר הממוצע. כמו שתראו בגרף, קצבאות הילדים בישראל הם מהנמוכות בעולם, והם ירדו עוד יותר בשנתיים הקרובות, כך שנהיה באמת צמודים למדינות שביבי יאיר לפיד ויובל שטייניץ אהבו ואוהבים לשנן לנו את שמן.

הקיצוץ שמציעים יאיר את ביבי יצמיד אותנו ליוון וספרד. מקור: מקבלי גמלאות ילדים 2011, ביטוח לאומי

חכמים על חלשים

למרות זאת ולא במפתיע, פתאום שב וחזר המושג תרבות (או מלכודת) הקיצבאות למרכז הבמה, בין אם זה מיאיר לפיד ובין אם זה משר הרווחה שלו, מאיר כהן שמציע שחלק מהקיצוץ בקצבאות יופנה לקרן למלחמה בעוני (כשהעניים יממנו אותה! וזה שקר נוסף), וזה כשדוח של ה-OECD קובע שישראל היא המדינה עם שיעור העוני הגבוה ביותר בארגון.  במקרה או שלא, מיכאל שראל שכתב את הדוח ב-2006 על הקיצוץ בקצבאות ב-2003, גם חזר מהמגזר הפרטי למשרד האוצר השנה, ומונה לראש אגף כלכלה ומחקר ומנהל הכנסות המדינה, ומעניין אם הציג בפני השרים לפיד ומאיר כהן את עבודתו הישנה, לקראת הסבב החדש של הקיצוצים בקצבאות, או את הגרף המצורף למעלה כדי שיראו שאנחנו לא נדיבים בקצבאות הילדים כמו שהם מנסים למכור לנו.

כדי להבין עד כמה מנותק מהמציאות שר הרווחה החדש, חשוב לשים לב שהקיצוץ הוא לכל השנים, ולא כמו שהוא מוכר את זה בשיחה עם רינה מצליח, כאילו זה זמני להתמודד עם הבור בתקציב וב-2015 הקיצוץ יבוטל.

חשוב לציין, אנחנו לא עושים לחרדים ולערבים טובה. חלק נכבד משני הקהילות האלו עובד, ומשלם ביטוח לאומי ומס הכנסה, ואם לא זה בגלל שהשכר שלהם נמוך. בכתבה קודמת גם הראיתי שהמע"מ מהווה חלק גדול מהכנסות המדינה ולכן גם כאן נמצא את תרומתן של 2 הקהילות לקופת המדינה. הם לא פרזיטים.

עוד נתון שחשוב שנדע. לפי דוח גמלאות ילדים 2011 של הביטוח הלאומי, משפחות עם עד 3 ילדים הן כ-82% מהמשפחות מקבלות קצבאות הילדים, ומשפחות של 4-7 ילדים מהוות 18% מהמשפחות. יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד מוסיף בכתבה, שכ-4% בלבד מהמשפחות הן משפחות עם 6 ילדים ויותר. אגב, בשנת 1980 היה שיעורן 6.9% ובשנת 1990 – 5.5%. קצבאות "השפע", מתברר, לא מעודדות את המגזרים ללדת עוד ועוד ילדים. הוא גם מוסיף שמספר המשפחות שיש בהן 11 ילדים ומעלה, הוא פחות מחמישית האחוז והן מונות בסך הכל כפרומיל וחצי מהאוכלוסייה! מדובר ב-1,063 משפחות בכל הארץ. בצדק הוא מגדיר בכתבה אחרת את הקיצוץ בקצבאות הילדים כפשע שנאה נגד החרדים והערבים.

מחשבון שעתה עמותת "פעמונים", הקיצוץ בקצבאות הילדים, יוריד כ-2100 ש"ח בשנה למשפחה עם 2 ילדים, ו-9300 ש"ח למשפחה עם 6 ילדים. שוב שווה להזכיר, 50% מהעובדים בישראל מרויחים מתחת לסף המס, 4700 ש"ח, ולכן לא מנצלים את נקודות הזיכוי על ילדים, ו-75% מהעובדים מרויחים מתחת ל-9000 ש"ח, השכר הממוצע במשק. אולי יאיר לפיד נלחם בזועבי'ז ובחרדים, אבל רוב המשפחות יפגעו מזה. זה כנראה מה שנקרא לשים את האדם העובד במרכז הקיצוצים, וזה בלי הגזירות הנוספות. העיקר שהעשירים לא יברחו…

הנתונים שאציג בפניכם כעת, יבהירו למה אפשר להעלות את קצבת הילדים ל-450 ש"ח לילד בלי בעייה ולא לקצץ, ועד כמה משקרים לנו תחת מסע ההפחדה של הבור בתקציב וההסתה נגד אלו שאין להם לוביסטים.

את זה הסתירו מכם עד כה. הסבר מפורט מתחת. דוח כספי 2012 לשנת 2010, ביטוח לאומי.

סוד כמוס – עודפי עתק בקצבאות הילדים

מאז שנת 2008 הביטוח הלאומי מציג באתרו את הדוחות הכספיים. לאורך כל השנים חתום עליהן משרד רואי החשבון ליאון אורליצקי ושות', אחד מ-10 המשרדים הגדולים. בכל שנה נעשה הדוח לגבי שנים קודמות. הם מתפרסמים באופן חופשי באתר וכל עיתונאי שעוסק בנושא היה צריך לדעת שזהו המקום לבדוק את הנתונים האמיתיים לגבי הקצבאות, ולמרות זאת עד היום לא נתקלתי באף עיתונאי שעשה זאת.

בתור התחלה אסביר שברגע שכתוב שם אלפי שקלים, צריך להוסיף 3 אפסים למספר בטבלה. זאת אומרת שמבחינת ההכנסות של הביטוח הלאומי בסעיף קצבאות ילדים, (דמי הביטוח הם שברי אחוזים ממה שאנו משלמים לביטוח הלאומי ממשכורתנו, ולכל ענף יש שברי אחוזים משלו) אנחנו הכנסנו בשנת 2010 קרוב ל-6.5 מיליארד ש"ח, האוצר הוסיף כמעט 13 מיליארד, וביחד עם ריבית והצמדה הכנסות ענף ילדים בביטוח הלאומי ב-2010 היו כמעט 26 מיליארד ש"ח. בצד ההוצאות לענף ילדים, קרי הקיצבאות ששולמו, הביטוח הלאומי הוציא 6.8 מיליארד ש"ח, ונשאר לו עודף של כמעט 19 מיליארד ש"ח בין ההכנסות להוצאות. בסעיף העודף המצטבר של תקבולים על תשלומים, הצטרף סכום של כ-18 מיליארד ש"ח על פני מה שהיה בשנה קודמת, כך שהעודף שיש לביטוח הלאומי בענף קצבאות ילדים הסתכם ב-175 מיליארד ש"ח. יתר על כן, משנה לשנה העודפים בענף זה רק עולים. נתונים אלו מבהירים היטב לדעתי למה אין שום היגיון בקיצוץ בקצבאות הילדים.

ב-2012 הביטוח הלאומי שילם 7.5 מיליארד ש"ח בקצבאות ילדים והכניס 7.5 מיליארד בקצבאות ילדים. העודף הקבוע ממשרד האוצר זרם. יש להניח שהשנה יש שם עודף של 190 מיליארד ש"ח לפחות ואולי אף יותר. אז למה משרד האוצר מוסיף כסף לענף קצבאות הילדים? ובכן, בחוק קצבאות הילדים נקבע שמשרד האוצר ישתתף במימומן בהיקף של 1.6 (או 160%) על מה שאנחנו משלמים ובסך הכל 12 מיליארד ש"ח. תוסיפו ריבית והצמדה על סכומים אלו והנה לכם העודף.

אם יש עודפי עתק, שנתיים ומצטברים, בענף קצבאות ילדים, למה צריך לקצץ? הקיצוץ הצפוי הוא 4 מיליארד ש"ח ל-2013 ו-2014, נניח 2 מיליארד ש"ח לשנה. אז נשלם לענף קצבאות ילדים 8 מיליארד ש"ח שנה הבאה, והוא יוציא 6 מיליארד ש"ח. מה קורה כאן? ובכן, הצצה לחוק ההסדרים לשנת 2013-14 מראה, שהקיצוץ בקצבאות נועד למלא את קופת הביטוח הלאומי, וכי הכסף המקוצץ יירד ממה שהממשלה מחוייבת על פי חוק להעביר לביטוח הלאומי. זה נובע מהחלטת הממשלה בנושא. עכשיו, עם עודפים כמו שהצגתי, למה צריך לקצץ ולהתעלל ברוב גדול של המשפחות בישראל? אם הממשלה רוצה לשלם פחות לביטוח הלאומי בשנתיים אלו, שתשלם פחות עכשיו, ותחזיר את זה לאחר השנתיים האלו! ההסבר היחיד הוא שאין לעניים לוביסטים, ואפשר להתנכל להם בקלי קלות. העניים ביותר, אלו שלא מגיעים לסף המס, צריכים לממן את הבור בהכנסות המדינה? אם הייתי מעשירי הארץ, הייתי מתבייש שצריך לגזול את העניים כדי להגן עליי. אבל אין להם בושה…

ואם זה כך לאורך השנים, עודפי עתק שנתיים ומצטברים, למה נעשו הקיצוצים בשנת 2003? אם ממשיכים קצת בדוחות הכספיים של הביטוח הלאומי, רואים שאני לא היחיד ששואל את זה.

לאקטואר של הביטוח הלאומי קשה להסביר את הקיצוץ בקצבאות הילדים מ-2003. כל שנה זה חוזר

בסוף כל דוח כספי שמפורסם באתר הביטוח הלאומי נמצא דוח האקטואר של הביטוח הלאומי, ששמו יצחק משה בן יחזקאל (ג'ורג' לונדון). בכל דוח כספי שקיים באתר הביטוח הלאומי קשה לג'ורג' לונדון להסביר למה קוצצו קצבאות הילדים אם הענף כך כך עתיר בכסף שהוא מלווה לאורך שנים לענפים גרעוניים כמו אבטלה, נכות ואימהות. לונדון טוען בניתוח ענף הילדים בדוח, שלפי הדוחות הכספיים, העודף הכולל בענף ילדים הוא 283 מיליארד ש"ח. וכמו שהראיתי, בגלל התשלום של האוצר יש בכל שנה עודף נוסף מעל 18 מיליארד ש"ח. את הנתונים האלו לא שמעתם משרים, לא מח"כים, לא מהתקשורת הכלכלית והכללית ואפילו לא מהביטוח הלאומי. למה? האם כך מתנהל דיון ציבורי בנושא שיכול להוביל לפגיעה בהמוני משפחות, ובעקיפין גם בילדים?

שימו לב שאנחנו מעל ספרד, יוון, איטליה, בריטניה ואירלנד ורחוקים מאוד מהסקנדינביות

מילא אם מצבם של הילדים בישראל היה טוב, אבל לפי דוח "הסיכון לעוני" שפרסם הלמ"ס לפני קצת יותר מחצי שנה, מצבם של ילדי ישראל גרוע, בפער ניכר מהמדינות שקרסו במשבר הכלכלי האחרון, ספרד, איטליה, יוון, פורטוגל, אנגליה ואירלנד. בצד השני של הסקאלה מצויות מדינות הרווחה הסקנדינביות. יש קשר חזק בין הנתון הזה לבין קצבאות, או בשמן האחר, תשלומי העברה. בעוד שב-1998 שיעור העוני אחרי תשלומי העברה ומיסים ירד ב-37%, מאז השינויים בראשית שנות האלפיים שיעור העוני ירד רק בכ-15%. וזה דור העתיד של המדינה.

אחוז המועסקים בישראל קרוב ל-OECD, ההפך ממה שסיפרו לנו כל השנים

קל להאשים, קשה לקחת אחריות

חלק מהתירוץ לקיצוץ בקצבאות הילדים הוא שזה ידחוף "פרזיטים" מחיים על חשבון משלם המיסים לשוק העבודה. במשך שנים סיפרו לנו שבישראל אחוז המועסקים נמוך בהשוואה למערב, והאצבע הופנתה בדרך כלל לגברים חרדים ונשים ערביות. הנתונים החדשים, כשהלמ"ס עבר לשיטת הסטטיסטיקה של ה-OECD שמים אותנו בטופ של הארגון, בעיקר בגלל שהם כוללים יותר יישובים, ואת חיילי הסדיר והקבע בכוח העבודה.

מעבר לסילוף הנתונים האלו שנמכר לנו עד עתה, מה מספרת לנו הכלכלה על מצב שבו יש פתאום הרבה יותר היצע מביקוש, כשמאות אלפי אנשים שהיו מחוץ לשוק העבודה נכנסים אליו, בלי הרבה כישורים, נסיון והשכלה? אולי אפילו יאיר לפיד יכול לנחש שמצב זה יוריד את השכר בצורה רצינית, או יוציא אל מחוץ לשוק העבודה אנשים שכרגע עובדים בו, נניח מה-50% שמרויחים עד שכר המינימום. מבחינת המעסיקים זה יכול להיות מצויין, הרבה יותר דורשים על כל מקום עבודה, תחרות שתשרת אותם, אבל מבחינת העובדים לא בטוח שזה משמח.

לשלטון שלנו קל להאשים את העניים בעוניים. קשה יותר לקחת אחריות ולשאול שאלות קשות, על מצב הפריפריה ויישובים שבהם יש אבטלה גבוהה לאורך שנים, על אפליה כלפי המגזר הערבי, לדוגמא במיקומם של אזורי תעשיה, או על הקשר שבין קיומם של עובדים זרים שלא העניים הביאו, שתופסים חלק ממקומות העבודה ועוד.זה יצריך מהפוליטיקאים מחשבה ומעשים ובסופו של דבר השקעות ולא קיצוצים, וזה הרבה יותר קשה, וצריך לבקש מיסים לכך מאלו שברגע שיעלו את המיסים קצת כבר מתחילים לארוז מזוודות, ולעומת זאת, עם העניים קל להם להתמודד, הם גם ככה במלחמת הישרדות ואין להם כוח להפגין ולהתארגן ואין להם לוביסטים ויחצ"נים. הנה בנימין נתניהו מראה שהוא יודע על מצבם העגום של חצי מהעובדים, שלא מגיעים לסף המס.

אז מה הפתרון?

לבוא ולהגיד רק מה לא טוב בדרך האכזרית שאותה בוחרת הממשלה זה לא מספיק, במיוחד כשהמוחות של כולנו נשטפו בשנאת חרדים וערבים מקבלי קצבאות. לכן צריך להציע מה כן צריך לעשות ואיך. קודם כל, ובתור התחלה, אני כבר ב-2003 חשבתי שאם שר האוצר נתניהו רוצה לקצץ, הוא קודם כל ולפני הקיצוץ צריך לתת התראה למשפחות ולאפשר לעצמם להתכונן לכך שרמת חייהם תרד (והילדים כמובן לא אשמים במעשי ההורים). בהמשך, הוא היה צריך לצאת לריכוזי האוכלוסיה של החרדים- בני ברק, ירושלים, בית שמש, מודיעין עילית, אלעד וכו' וליישובים של המגזר הערבי ולהסביר להם את דרכו ואת העתיד ואת רצונם לעזור להם. כך בעיני צריכה לנהוג מנהיגות שלא עוסקת בפסילת שורה בסך התקציב אלא בעמידה מול האנשים עצמם ושמיעת דעתם. זה לא קרה אז וזה לא קורה היום, כאילו כביכול רק את השוט הם יבינו.

בהמשך נדרשת השקעה של מיליארדים לפחות על פני עשור, ולא קיצוץ, בעיקר בפתרונות לילדים בזמן שהוריהם נמצאים במקומות העבודה (יום לימודים ארוך בשילוב חוק הזנה, כמו שש"ס הציעו ב-2009) ובהכשרה מקצועית, שכן חלק גדול מהגברים החרדים והנשים הערביות שאותם מנסים לדחוף לשוק הם חסרי כישורים וניסיון והכשרה מקצועית תסייע להם להתפתח, לרכוש כישורים ואז להיכנס לשוק העבודה עם מקצוע ולהתפתח.

בכל זמן זה ולהבא, ולאור הנתונים שמראים שאין שום בעייה לביטוח הלאומי לשלם את הקצבאות, על המדינה להגדיל את הקצבאות, לרמה שאותה הציעה ועדת הכלכלנים ב-1975, מכיוון שבכך תתחיל מדינת ישראל למחות את הבושה הגדולה שבה כ-40% מילדיה, דור העתיד שלה, נמצאים בסיכון לעוני. אם ראש הממשלה יודע שכ-50% מהעובדים לא מגיעים לסף המס, אז הוא גם יודע שהם לא מקבלים שום נקודת זיכוי להכרה בילדים. הקצבאות הן הדרך לצמצום פערים, שבישראל הן מהגבוהים ב-OECD, ולהקלת העוני בקרב משפחות.

זה מה שטען בסופו של דבר מיכאל שראל ב-2006, בדוח הנסתר שלו, זה מה שטוען נייר מחקר מ-2009 על המגזר החרדי, של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, זה מה שטוען מישל סטרבצ'ינסקי שהיה במחלקת המחקר של בנק ישראל ופרסם נייר עמדה בנושא, וזה מה שטוען סטנלי פישר, שהזהיר במיוחד את שר האוצר, שרפורמה מהירה בתעסוקת ערבים וחרדים עלולה להיות הרסנית, וכי ביטול לא מדורג של הטבות לחרדים ולערבים עשוי להוביל לקריסת מערכת הרווחה ולהרחבת מעגל העוני. בכירי בנק ישראל טענו כי יציאת נשים ערביות וגברים חרדים לעבודה בפעם הראשונה, צריכה להיעשות בהדרגה, באמצעות הכשרות מקצועיות מתאימות ותוך הכנת תשתיות תעסוקתיות הולמות. לדבריהם, טיפול לא נכון ולא מושכל עשוי להרחיב את מעגל העוני, ליצור אי־אמון בביורוקרטיה הממשלתית וליצור בעיות קשות במנגנוני הרווחה של המדינה והרשויות המקומיות. בשיחה נאמר כמה פעמים כי במקרה של תכנון לקוי, תהיה "קריסה כמו של מגדל קלפים". ראשי בנק ישראל ציינו כי לפני שיוצאים לדרך, צריך לבנות מתודת עבודה קפדנית, בשני הצדדים: לשכנע אותם לצאת לעבודה, לרכוש הכשרה מקצועית ולהרגיל אותם לעבודה מחד; מקומות עבודה מתאימים מאידך. עוד הם אמרו כי יש להכין תשתית של גנים לילדים, כי בחלק ניכר מהיישובים החרדים והערביים, אין גנים מתאימים.

הקצבאות צריכות לגדול לפחות ל-450 ש"ח לילד הראשון והשני וליותר מכך לילדים הבאים אחריהם (ואתם כבר מבינים שיש את הכסף לזה), גם מבחינת ההיגיון הכלכלי הפשוט, שזה יחזק את הדבר היחיד שמעניין את שר האוצר וראש הממשלה, הצמיחה הקדושה, כי כסף שנמצא בידיהם של העניים ביותר לא מושקע באיזה בנק או נדל"ן באירופה או ארה"ב אלא משמש לקיום ורכישת מוצרים במשק הישראלי, ולכן יכול להגדיל את הצמיחה.

הערה לפני סיום. כביכול יש ניסיון של יאיר לפיד לספר לנו שהנה, למשפחות העשירות אין צורך בקצבאות ולכן הוא מקצץ למי שמרויח מעל 60000 ש"ח לחודש את הקצבאות. מיותר לציין, זה יחסוך למדינה 15 מיליון ש"ח, אבל זהו ניסיון לבטל את האוניברסליות של הקצבאות, כי מחר הם יגידו שהם לא משתמשים גם בכל הקצבאות האחרות, ושיבטלו להם גם את הקבלה שלהן, ואז, הם יגידו לנו, אני לא מקבל כלום, אז למה שאשלם. ניסיונות של האוצר לבטל את האוניברסליות של קצבאות הילדים היו גם בשנות ה-80 וה-90, דרך ביטול הקצבה או הזכרת מיליונרים שאין להם צורך בה. אם הם לא צריכים אותן, שירשמו צ'ק על סך הכסף שהם מקבלים ויתרמו אותו. אסור לבטל את האוניברסליות, כי גם על זה נשלם בעתיד.

אם הקיצוץ יתבצע בכל זאת, אתם חייבים לצאת לרחובות. אם הקיצוץ לא יתבצע, זה יהיה נצחון של כולנו וכדאי שנשב ביחד ונחשוב איך נלחם בשלטון שמתאכזר לעניים, ומרחם על העשירים.