פקידי אגף התקציבים באוצר בשירות יצחק תשובה

בכתבה הקודמת הראיתי איך בכיר בחברת דלק מספר בפורום ישראל יקרה לנו בפייסבוק את עמדותיו וככל הנראה את עמדות הבכירים בקבוצת תשובה על ייצוא הגז הטבעי. הוא הביע את דעותיו על חברי הכנסת, ודיבר על דוח סודי פנימי של האוצר שיוצא נגד הייצוא וששר האוצר הכחיש את קיומו, וסגנו טען שזו עדיין טיוטה. אז איך מגיע כזה דוח להנהלת חברת דלק? זה עוזר כשראש אגף התקציבים עד לפני שנתיים הוא יו"ר דירקטוריון דלק, ועדיין בקשר עם בכירי אגף התקציבים. בסוף הכתבה אראה למה הטיעון שמנסים למכור לנו כדי לשכנע אותנו לתמוך בייצוא הגז, שנהפכנו למעצמת גז גלובלית, הוא שקר גס, ועדיף שהגז יישאר בישראל ויספק חשמל זול, דלק זול ויעזור לפתח את התעשייה הישראלית, במקום שייוצא למדינות אחרות.

הכתבה הקודמת עסקה באלי לזר, מנהל משאבי האנוש של חברת דלק, והדעות שהביע כנגד הכנסת, בעד קבלת ההחלטה בממשלה, ונגד המאבק הציבורי נגד ייצוא הגז. מסתבר מפרופיל הפייסבוק שלו שהוא אף טרח להגיע להפגנה שנערכה מול בית יאיר לפיד בשבת, ולצלם תמונה שהייתה נוחה למסר שרצה להביע (30 מפגינים ו-50 שוטרים) מה שלא היה נכון עובדתית, כי בהפגנה היה בין 400 ל-500 אנשים ו-50 שוטרים  (וגם כמה שוטרים סמויים). הוא קורא לזה צחוק מהעבודה אבל כבר הראיתי בכתבה הקודמת איך העיתונות הכלכלית חושבת שהמאבק רציני וידעני ולכן הממשלה לא מקדמת מהר את הייצוא כמו שהיו רוצים בקבוצת תשובה. העיתונאית מזל מועלם שתמיד סיקרה פוליטיקה, גם טוענת טענות דומות בכתבתה. היא רואה במאבק זה עליית מדרגה לעומת המחאה של שנים קודמות, בזכות היותו ממוקד. היא אומרת שהמאבק הזה אינו מצריך רבבות מפגינים ברחוב וזה היופי שבו, וטוענת שתשובה משקיע כסף רב בלובי, ובקמפיין נגדי ברשתות החברתיות, ושאם עשרות חברי הכנסת שמנסים להעביר את ההחלטה לכנסת יצליחו זה יהיה ניצחון עצום למאבק החברתי. זו אותה הכנסת שאלי לזר קרא לה קרקס של ליצנים. כנראה התסכול מהמאבק הציבורי מעצבן את בכירי דלק, ואין תופסים אדם בשעת צערו.

מבנה אגף התקציבים באוצר. זה הגוף אותו ניהל אודי ניסן עד לפני שנתיים (לחצו להגדלה)

הכתבה הפעם תעסוק בבוס שלו, יו"ר דירקטוריון דלק, אודי ניסן. הוא כבר היה באגף התקציבים כנער אוצר וחזר לאוניברסיטה אחרי כמה שנים וכתב את הדוקטורט שלו בנושא רגולציה כלכלית. הוא מונה לראש רשות החברות הממשלתיות (המפריטים הלאומיים), וב-2009 הוא מונה לעמוד בראש אגף התקציבים. בתקופתו באוצר הועבר דוח ששינסקי, שהעלה את התמלוגים על הגז הטבעי והנפט, דבר שעיצבן מאוד את קבוצת דלק בראשות יצחק תשובה, ועליו גם כתבתי בכתבה הקודמת. אם זה כך, אז למה תשובה לוקח אותו להנהיג את החברה שלו בשכר של מיליון ש"ח בשנה ל-80% משרה? אולי התמונה הבאה תסביר את הסיבה לכך.

פקידי אגף התקציבים הפעילים, שהם גם חברי הפייסבוק של אודי ניסן (לחצו להגדלה)

אודי ניסן אולי עזב את משרד האוצר, אבל רשימת החברים שלו בפייסבוק כוללת לפחות 15 פקידי אגף תקציבים שעדיין עובדים שם, כמו שאתם יכולים לראות בתמונה, ביניהם 4 מתוך 6 הסגנים של ראש אגף התקציבים, כשהבולטים בהם הם רותם רולף שמונתה לא מזמן ליועצת הכלכלית של שר האוצר החדש, ושאול "אני לא בטוח שהמדינה תתקיים עוד 25 שנים" מרידור, שהוא סגן ראש אגף התקציבים הממונה על אנרגיה. את מרידור לדוגמא, קידם לדרגת הסגן אודי ניסן. כמו שמראה הציטוט הקצר מדברי מרידור ג'וניור, הוא היה מהתומכים בייצוא הגז ושותף להחלטת ועדת צמח לתת לתשובה לייצא 53% מהמאגרים.

כל אלה גלויים לנו בפייסבוק אך גם מעבר לכך, ייתכן ויש לאודי ניסן חברים גם באגף מינהל הכנסות המדינה באוצר בראשות מיכאל שראל, שכזכור כתב דוח שמתנגד לייצוא בטענות דומות לטענות שאנו טוענים, שהודלף וקיומו הוכחש או הורד לרמת טיוטה . וכך יכול להגיע לו דוח פנימי להנהלת דלק, כשליו"ר דירקטוריון דלק קשרים עם בכירים באגף התקציבים ובאגפים אחרים באוצר.

יהודה סבן, שהיה רכז אנרגיה באגף תקציבים ועכשיו הוא סמנכ"ל רגולציה (שזה שם קוד ללוביסט) אצל תשובה

הבולט בחברי הפייסבוק של אודי ניסן שהיו באגף התקציבים ועברו למגזר הפרטי הוא יהודה סבן, שמונה לסמנכ"ל רגולציה של דלק קידוחים. כמו שאפשר לראות בכתבה הזו של דה מרקר, סמנכ"ל רגולציה הוא שם קוד ללוביסט מתוך החברה במסדרונות שהיו מוכרים לו בעבר (מעריב קורא לזה מנהלי האגף לקשרי ממשל). הוא החליף בתפקיד את יוסי אבו, שהיה לפני כן יועצו הכלכלי של שר האוצר רוני בר און, ושקודם על ידי תשובה לתפקיד מנכ"ל דלק קידוחים (בשכר של מיליון ש"ח בשנה, אופציות בשווי 15 מיליון ש"ח ויחידות השתתפות בקידוחים בשווי 12 מיליון ש"ח במימון קבוצת דלק). אבו, שהיה מוביל המאבק נגד ששינסקי, כנראה קיבל את הפרס/בונוסים על הישגיו בצמצום המלצות הביניים של ששינסקי שעברו ריכוך בדוח הסופי. זה שיעור טוב מבחינת תשובה ליהודה סבן, אם הוא יצליח בקידום הייצוא של הגז הטבעי. יוסי אבו הוא זה שהתקשר והביא את יהודה סבן לקבוצת דלק, לאחר שסבן היה פקיד אגף התקציבים שהיה אחראי על תחום האנרגיה בתקופתו של אבו באוצר.

קבוצת דלק העסיקה 7 משרדי לובינג/יחצ"נות במאבק מול ועדת ששינסקי. מעניין כמה עכשיו

שני חברים נוספים של ניסן, שגם היו באוצר הרבה שנים, הם אלי יוסף שהיה דובר האוצר והיום הוא עובד במשרד הלובינג פוליסי, ובועז רדי שהוא בעלים ומנכ"ל משותף של משרד הלובינג אימפקט. בין לקוחותיו של משרד הלובינג אימפקט אפשר למצוא את איגוד חברות הנפט, וראו זה פלא, את חברת DELEK ENERGY של יצחק תשובה והיא המחזיקה הראשית בדלק קידוחים, חברת הגז של תשובה. זה הדברים שחברת הלובינג אימפקט כותבת על יכולותיה באתר האינטרנט שלה (ההדגשות שלי נ.ש)-
"שדה פעילות חשוב נוסף הוא משרדי הממשלה. החלטות מדיניות, תקינה, הקצאת תקציבים ועוד המתבצעות על ידי שרים ופקידי ממשל יכולות לחרוץ גורלות של ארגונים. אנשי החברה מקיימים מעקב שוטף אחר המתרחש בכנסת ובממשלה. מקיימים קשר שוטף עם נבחרי הציבור, הפקידות הממשלתית, יועצים פוליטיים ובעלי תפקידים נוספים, אשר מאפשר איסוף מידע וכן מאפשר להתעדכן בנושאים הרלוונטיים ולדעת מראש על הזדמנויות ואיומים. הייעוץ כולל מיפוי המערכת, התווית אסטרטגיה והכנת תוכנית עבודה, כאשר אחד היעדים העיקריים בכל תוכנית היא יצירת קשר ישיר בין הלקוח לשחקנים הרלוונטיים על מנת להתוות מערכת יחסים אשר תוכל לשרת את הלקוח בכל זמן."

אז הקשרים עם הפקידות הממשלתית מאפשרים איסוף מידע? והאם להשיג את דוח שראל עוד לפני שהוא פורסם לא עונה על הגדרת יכולותיהם לדעת מראש על איומים על הלקוח דלק אנרגיה של יצחק תשובה? ויעד עיקרי הוא ליצור קשר ישיר בין הלקוח לשחקנים הרלוונטיים? הנה לכם עוד שיטה דרכה יכול להגיע מסמך זה לידי הנהלת דלק, כך שבכיר יכול לטעון שהמסמך שגוי ותוקן כבר בזמן שאנחנו עדיין מחכים שהוא יפורסם. אולי כדאי שאימפקט ידאגו גם לגוף שלו הם עוזרים כתרומה לקהילה, התנועה לחופש המידע לקבל את הדוח הזה.

למאבק נגד המלצות ששינסקי שכרו תשובה וחבריו 7 חברות לובינג ויחצ"נות שונות, רובן ע"י קבוצת דלק. נראה לכם שהפעם זה שונה, כשעל הכף מוטל האם הוא יוכל לייצא במהרה ולא להשאיר גרם גז במאגר עד שייגמר לו הזיכיון בעוד 30 שנה, או האם ייאסר עליו הייצוא והוא יחוייב למכור רק לשוק המקומי? כי זה מה שהמאבק נגד הייצוא של הגז הטבעי עומד מולו (גם לפי כתבתה של מזל מועלם), ובינתיים מצליח לעכב את קבלת ההחלטה, וכנראה לקצץ את האחוזים שיותרו לייצוא (סילבן כבר הודיע בערוץ 2 על ירידה מ-53% שהחליטה ועדת צמח ל-40% ועמיר פרץ כבר דיבר על פחות מכך). כדי שנצליח להוריד את אחוזי הייצוא כמה שיותר, חשוב מאוד שנפרק את השקר הבא שמוכרים לנו – שמדינת ישראל נהפכה למעצמת גז עולמית.

מי שמספר לנו על ישראל כמעצמת גז מוכר לנו לוקשים. הטבלה לא משקרת (לחצו להגדלה)

אחת הדרכים בה מנסים לשכנע אותנו לתמוך בייצוא הגז הטבעי, היא במה שראש הממשלה אומר למעלה בגרף, שמערבב שני מושגים שביחד יוצרים פרדוקס. מצד אחד הוא מגדיר אותנו כיצואנית גז מהגדולות בעולם (נתון שהטבלה מראה עד כמה הוא לא רציני) ומהצד השני הוא מדבר על עצמאות אנרגטית, ז"א אי תלות בייבוא גז או דלקים יקרים, כאשר כל גרם גז שנייצא יפגע אנושות ביעד העצמאות האנרגטית, ויחזיר אותנו יותר מהר להיות יבואנים של דלקים יקרים, מה שיעלה לנו הרבה יותר מכל רווחי המיסוי והתמלוגים על הגז שנייצא.

גם יצחק תשובה מנסה למכור לנו את אותו השקר. כך הוא אמר לביביתון ביום שחיברו את מאגר תמר לישראל:

"היום אנו יוצאים פעם נוספת מעבדות לחירות. מתלות במקורות אנרגיה זרים לעצמאות בגז טבעי כחול לבן. הפרויקט הזה ישנה את פני המשק הישראלי ויבטיח עצמאות אנרגטית למדינה. זהו עידן חדש ומלא הזדמנויות עבור הכלכלה הישראלית, שתוכל לנצל את יתרונות הגז הטבעי במישור הסביבתי, הגיאו-פוליטי, החברתי והכלכלי ולהפוך את מדינת ישראל לשחקן בינלאומי חשוב".

הנתונים שבטבלה מראים עד כמה הטיעון הזה לא רציני. זו טבלה (תודה לישי אולצ'יק שעזר לי להפוך אותה לגרף) שמבוססת על נתונים מויקיפדיה (שלגבי ישראל הם מלפני 3 חודשים ולגבי חלק מהמדינות שמעלינו ומתחתנו הם מלפני שנה עד 3 שנים). קיימת גם הגירסא הזו בעברית (ותודה לדרור רשף). למי שחושב שהנתונים שלי מוטים או לא נכונים, כדאי לדעת שגם ועדת צמח נחשפה לנתונים דומים, כמו שמספרת הכתבה הזו באתר ביזפורטל, ששמה את ישראל שלוש מקומות מתחת למיקומה של ישראל בטבלה שלי (בטבלה שלי ישראל מקום 26, ושל הועדה מקום 29).

גם הדוח המשותף של המדען הראשי של משרד האנרגיה רפי ולד והמדענית הראשית של המשרד לאיכות הסביבה סיניה נתניהו (גיסתו של ראש הממשלה) שלו אקדיש כתבה נפרדת אומר במפורש שגם אם התחזיות הכי אופטימיות למציאת גז טבעי מול חופי ישראל יתממשו, ישראל לא תהיה שחקן גלובלי, ושדרושה מידה של צניעות, והבנה שתמיד נהיה שחקן שולי, וזה מבחינת צד ההיצע של הגז הטבעי. מצד הביקוש, האפשרות שנזיז משהו לאירופה או לסין עם הגז שלנו היא לא פחות מגוחכת ומופרכת. לישראל 0.3-0.4% מהרזרבות המוכחות של הגז בעולם, והרעיון לייצא חצי מזה הוא חסר אחריות, ויעלה לנו ביוקר אם הממשלה תחליט על כך.

לתשובה כדאי למכור כל גרם של גז לפני שייגמר לו הרשיון, כדי להגדיל את רווחיו, אך כמדינה על הממשלה לדאוג לאינטרסים של כולנו. לכן חשוב שגם את קולכם תשמיעו במאבק הזה, שישפיע רבות על המדינה ויעשה את ההבדל בין התוכנית שמקודמת עכשיו על ידי תשובה והממשלה, ותעזרו לנו לשמור את הגז הטבעי לאזרחי ישראל, כך שאזרחי ישראל יהנו מחשמל זול, דלק זול ומחירי אנרגיה נמוכים לתעשייה, ולא תושבי מדינות אחרות.