עופר עיני – מנהיגות עם אחריות לסתימת פיות וחלוקת שלל

 לעומת 2 דמויות המופת שהצגתי בשתי הכתבות הקודמות, וולטר רותר ויוסף טרומפלדור, המנהיג הנוכחי של ההסתדרות, עופר עיני הוא איש קטן. דומה שהדאגה העיקרית שלו במהלך הקדנציה הנוכחית הייתה ליחסי הציבור של עצמו, ולשם כך בנה את הקדנציה שלו על שולחן עגול שלא כל כך התקיים עם המעסיקים, וכשהתקיים, לא תמיד שירת את העובדים. מה שכן, מי שמסביבו כנראה הרויח מכך שהגוף הלא ברור( עמותה? מפלגה?)  שהקים, "עוגן ", גרף לעצמו דרך ההסכמים הקואליציוניים בין המפלגות חלק גדול מהג'ובים וההכנסות שההסתדרות יכולה לחלק. רוב האנשים לא יודעים זאת, כי גם בפעם הקודמת וגם עכשיו, הם פורסמו באתר זניח ולא מוכר. בנוסף בולטת ב-2 ההסכמים יכולת סתימת הפיות של מי שלא הולך לפי החליל של היו"ר. עכשיו גם אתם תוכלו להציץ בשניהם, וגם לשמוע על עוד פרשיה עלומה יחסית, שקשורה לבחירות הקודמות, ושתוכל להאיר באור אחר את השותפות עם התעשיינים. 

אומרים  שכשאנשים קטנים עושים צל גדול, זה סימן שהשמש שוקעת. בחנוכה לפני כשנה מלאו 90 שנה להקמת ההסתדרות. חיפשתי וניסיתי לראות אילו אירועים ציבוריים ערכה ההסתדרות החדשה כדי לציין את המאורע. למעט דיון אקדמי שנערך באחת האוניברסיטאות ( ללא תמיכת ההסתדרות) וצעדת ה-1 במאי של הנוער העובד והלומד שהוקדשה לנושא, לא נתקלתי בשום יוזמה של ההסתדרות, ולא הייתי היחיד. מהבחינה הזאת ההסתדרות של עופר עיני הזכירה לי את הממשלות של העשורים האחרונים. ממשלות שההישג העיקרי שלהן הוא במכירת החיסול של הנכסים שייצרו כאן ממשלות מפא"י לבעלי ההון בפרוטות, ובלי יותר מדי הישגים ממשיים. כך גם ההסתדרות תחת עיני, שהייתה שותפה למכירת הנכסים האלו, ולא ייצרה שום דבר שדומה למוסדות הערבות ההדדית שציינתי בכתבה על רחוב ילדותי. הסתדרות, שהדגל העיקרי שלה היה שותפותה עם המעסיקים, כחלק משולחן עגול שלא בדיוק התקיים, ושהמסר שעלה ממנו הוא שהעובדים צריכים לוותר, והמעסיקים גם כן, ובא לציון גואל. לפיכך, כל נסיון להשוות בין עיני כמנהיג לבין ענקים כמו דוד בן גוריון, ברל כצנלסון, טרומפלדור או וולטר רותר, וההישגים שלו לעומתם, מציגים אותו כמה שהוא באמת, גמד רעיוני ומעשי.

עופר עיני ושרגא ברוש. השולחן העגול הוא לא בדיוק המצאה שלהם כמו שהם ניסו למכור לנו.

כדי לכסות על כך, קיבלנו תדמית יחצ"נית, שאפילו זכתה להכרה מאיגוד היחצ"נים. דמותו של עופר עיני נבנתה עבורנו כ- "עופר הסוגר", כשהוצג לנו כמי שפועל בשיתוף פעולה עם המעסיקים ולכן משיג הישגים לעובדים, ולפיכך  יותר טובה מדרך פעולתה של ההסתדרות תחת המנהיג הקודם, עמיר פרץ, שהיה כביכול יותר לוחמני. עופר עיני לא אוהב שביתות, בגלל פגיעתן במשק, ומעדיף להגיע אל ההישגים ללא שימוש בהן. זה דימוי נחמד, רק שאין לו קשר למציאות. כשעמיר פרץ הוביל לשביתות, זה היה מול ממשלת שרון שבה בנימין נתניהו היה שר האוצר, והוביל שורה של הפרטות, פגיעה בקרנות הפנסיה ועוד, ובנוסף, באותה תקופה היה עיני סגנו של עמיר פרץ, וכמו שאר חברי הבית, תמך בצעדים שהוביל פרץ. דבר נוסף שמערכת היחצ"נות של עיני העדיפה לטשטש, הייתה שרעיון השולחן העגול היה בעצם רעיון שהחל בימיו של פרץ כראש ההסתדרות, שאף שלח משלחת לאירלנד כדי ללמוד איך לייבא משם את הרעיון הזה. בכתבה קודמת כבר פירטתי איך רעיון זה שנמכר לנו כמודל שהציל את אירלנד מהתרסקות קרס כשהגיע המשבר הכלכלי של 2008, והשולחן העגול לא הציל אותם מכך, ואולי כדאי שנלמד מכך. אגב, שימו לב לאזהרה הזו, שפורסמה בשנת 2004, וצפתה כמעט במדויק את ההתדרדרות של אירלנד, את בועת הנדל"ן ואת הניצול של המס הנמוך של אירלנד ועוד.

לגבי הטענה שהשולחן העגול הביא הישגים, כמו הסכם פנסיה חובה, חבילת חוקי עבודה שההסתדרות הביאה כשהתמנתה הממשלה הנוכחית ( במו"מ של עיני מול אורי יוגב, האיש שבסוף הקדנציה שלו באוצר ב-2005 טען שההישג הגדול שלו היה לשבור את העבודה המאורגנת) שבהם כביכול סוף סוף אישרו המעסיקים להסתדרות לאגד עובדים,  העלאת שכר המינימום, והסכם עובדי הקבלן, אתייחס בכתבות הבאות.

סיעת עוגן, הגדולה ביותר בהסתדרות! משנת 2007! גם אתם יכולים להצטרף! מתוך האתר הדי סודי של סיעת עוגן 2012.

 גם אתם בטח לא ידעתם שאתם יכולים להצטרף לסיעת עוגן, הגדולה ביותר בהסתדרות החדשה שהוקמה בשנת 2007. איך תדעו, אם העובדה הזאת פורסמה רק כשעלה האתר של סיעת עוגן לא מזמן? איך תדעו, אם האתר הזה לא פורסם כמעט באף כלי תקשורת מרכזי ?

אין סיכוי שתדעו, כי לא רצו שתדעו. כמו האתר הזה, גם ב-2007 הוקם אתר זהה תחת שם אחר, ogen1.org.il (אל תחפשו, הוא הורד מזמן מן הרשת) וגם הוא לא זכה לחשיפה באף מקום. למזלכם, אני גיליתי אותו אז, קצת לאחר הבחירות הקודמות לראשות ההסתדרות, ומכיוון שהייתה לי הרגשה שהוא לא יישאר ברשת להרבה זמן, דאגתי להעתיק אותו לתוך קובץ וורד. לא מזמן, כשמפלגת העבודה עמדה לאשר את ההסכם עם עוגנים לקראת הבחירות הנוכחיות, פורסם חלק קטן ממנו ע"י חוג יסו"ד, שהתנגד לחתימה מול עיני, ועסק בהסכם בין עיני וסיעתו לבין מפלגת העבודה. כך הפסדתם אפשרות לראות את כולו, ואת ההקדמה שהקדים לו עופר עיני. מכיוון שכך אני אתייחס לבעייתיות שעולה משני ההסכמים, ובסוף הכתבה אצרף אותם לעיונכם.

הסכם 2007

בהקדמה להסכם הקואליציוני של שנת 2007, כותב עופר עיני את תפיסת עולמו וחזונו, לקראת הבחירות המתקרבות. חלק ממנה מזכיר את הסיסמא שאיתה רץ אז עיני לבחירות- "הסתדרות בלי פוליטיקה".

" עם כניסתי לתפקידי כיו"ר ההסתדרות, הבנתי שההסתדרות היא גוף פוליטי, מסורבל, שלאורך כל השנים היתה מעוזם של פוליטיקאים ומפלגות שונות. הבנתי, שבכדי להשיג את מטרתי, עלי לפעול לא רק כלפי חוץ – המעסיקים והממשלה, אלא גם כלפי פנים. פיצול כוחה של ההסתדרות גורם להחלשות כוחה ומעמדה. לכן, פעלתי גם במישור הפנים ארגוני. הודעתי מיד שבכוונתי להוציא עד כמה שניתן את הפוליטיקה מההסתדרות. גם אם ההסתדרות מורכבת ממפלגות, יש לאחד את כל הכוחות הפוליטיים כמקשה אחת, מול הממשלה והמעסיקים. רק בדרך הזו, של איחוד הכוחות של כל העובדים ביחד ושל כל הסיעות, כאגרוף אחד, נוכל להמשיך ולבצע את השינוי שכל כך נחוץ לנו"  
 

צריך להקדים ולומר, שעופר עיני נמצא בתפקידים בכירים בהסתדרות מ-1998, מטעם מפלגת העבודה, ובדרך זאת הוא מקבל את המינוי ליו"ר במקום עמיר פרץ כשהוא פורש להנהיג את מפלגת העבודה, כך שהוא לא בדיוק גילה את העובדה שההסתדרות נשלטת ע"י המפלגות כשמונה ליו"ר. אם זה לא היה כל כך עצוב, זה היה מצחיק,  לראות שהפתרון של עיני לכך שההסתדרות היא מעוזם של פוליטיקאים ומפלגות שונות הוא לא להעיף את המפלגות ולמנות חברי ומנהיגי ועדים, או פעילים שפועלים בתחום זכויות העובדים, אלא להביא את כל המפלגות כמעט לתוך הגוף שהקים,  " עוגנים", וביניהם, סיעת עוגן, שמופיעה בתמונה מהאתר החדש כסיעה בלתי מפלגתית שהוקמה ב-2007. וכך, במקום שירוץ כנציג מפלגת העבודה, הוא מקים את הסיעה הזו. זה כנראה מה שנקרא לירוק לבאר שממנה שתית.

חלק א' – חלוקת שלל

מבט בהמשך הקובץ מ-2007, בסעיף 12.2 להסכם,  מראה את היתרונות של הקומבינה הזו  לעיני ולמקורביו. בחלוקה הפנימית ברשימה המשותפת "עוגנים", סיעת עוגן מקבלת 42.19% , סיעת עוז ( שקשורה לח"כ חיים כץ ) מקבלת 18.68%, ומפלגת העבודה, שהיא המפלגה של עיני, והממשיכה של מפא"י שייסדה את ההסתדרות, מקבלת רק כ- 13.04%, קדימה עם 11.86%, מרץ עם 8.3% וש"ס עם 5.93%.  נספח א' להסכם בעמ' 11 מקצץ קצת בכוחם של כל הסיעות, מתוך הנחה שסיעת עוגנים תזכה ל-84.2% מהקולות. סעיף 15 מציין שאם תזכה " עוגנים"  ביותר מכך  חלקן של הסיעות יגדל באופן יחסי, כמצויין בפירוט שמופיע, וגם במצב כזה "עוגן" יוצאת כמרויחה העיקרית מההסכם. בבחירות שנערכו זכתה רשימתו של עיני ב-81.3% מהקולות.

אז מה המשמעות של החלוקה הזו?  סעיף 12.1 בהסכם בין הסיעות מפרט את היתרונות. זהו המפתח לקביעת הייצוג של הסיעות בכל מוסדות ההסתדרות  ושלוחותיה, לחלוקת התפקידים, נטל ההוצאות בבחירות ( שעיני ניסה עד הרגע האחרון להימנע מהן), ולחלוקת המימון לסיעות בהסתדרות, וסכומים אחרים המשולמים למפלגות ולסיעות. פתאום, הסיעה שהומצאה מהאוויר על ידי עיני, מקבלת יותר מפי 3 ממפלגת העבודה. יותר ג'ובים, יותר מימון לסיעה, ועוד סכומים, שלא ברור מקורם וסיבתם.

כל קומבינטור צריך פראיירים. מחלקים את השלל, תחת כיסוי א-פוליטי.

חלק ב' – סתימת פיות דיקטטורית

החלק השני שבולט כשקוראים את הקבצים של ההסכמים הקואליציוניים של עיני מ-2007 , הוא החלק שבו נדרשות הסיעות לדאוג לכך שנציגיהן הנבחרים לא יוכלו לצאת בגלוי נגד החלטות פורום הסיעות. סעיף 10.5 להסכם קובע כי "נציגי הרשימה המשותפת במוסדות ההסתדרות, לפני הבחירות ואחריהן, ימלאו אחרי החלטות הפורום. ראשי הסיעות מתחייבים לפעול להחלפתו של נציג הסיעה שלא ימלא אחר החלטות פורום ראשי הסיעות". סעיף 11.3 להסכם קובע כי " חברי הנהגה יוכלו להצביע שלא בהתאם להחלטת פורום ראשי הסיעות אך ורק באישור מוקדם של הפורום, אחרת יראו אותם כמי שהתפטרו מתפקידם".

אגב, מטעם מפלגת העבודה חתום על ההסכם אחד, איתן כבל, שהיום מדבר בקמפיין שלו על הדיקטטורה של עיני.

סעיפי סתימת הפיות בהסכם 2007. ערער על הבוס הגדול, ויראו בך כמתפטר.

הסכם 2012

גם באתר החדש של עיני, שעדיין קיים ברשת (אך אם נלמד מהנסיון, כנראה לא לעוד זמן רב) מופיע בין השאר ההסכם הקואליציוני בין עוגן לבין שאר הסיעות. סעיפי סתימת הפיות נשארו כמעט ללא שינוי, אך הקואליציה של עיני השתנתה במקצת. מרצ וקדימה פרשו והצטרפו למחנה איתן כבל, שמתמודד מול עיני, ובמקומן הצטרפה סיעת הליכוד (ולכך אתייחס בהמשך). כמו שתראו, נתוני חלוקת השלל השתנו.

הסדר חלוקת הכיבודים והתקציבים 2012. מישהו יורק על מפלגת העבודה, והם חושבים שזה גשם.

כמו שניתן לראות, ב-2012, לאור עזיבתן של חלק מהסיעות, חלקה של סיעת עוגן גדל מאוד, וכיום היא תקבל כתוצאה מכך יותר מחצי מהג'ובים והתקציבים שההסתדרות יכולה לחלק, וגם סיעת "עוז" שיפרה את מצבה בצורה ניכרת. לעומת זאת, מפלגת העבודה נשארה עם אותם אחוזים כמו בבחירות 2007, מה שמעורר את השאלה, למה נלחמה שלי יחימוביץ' להעביר את ההסכם הזה במפלגת העבודה ( זה די ברור, כוחה במפלגת העבודה תלוי הרבה בשיתוף הפעולה שלה עם עיני ). בניגוד להסכם מ-2007, בהסכם זה אין סעיף או נספח שמצמצם את חלקן של הסיעות, וזוהי הנוסחה הסופית של החלוקה.

מה שעוד יותר לא ברור, הוא מה עושה הליכוד ברשימתו של עיני. הרי הליכוד היא מפלגה שמאז ומתמיד רצתה לפרק את ההסתדרות מכוחה, מהיכולת שלה לשבות, ולא הסתירה את רצונה להפריט כל מה שזז ולפרק את הועדים הגדולים. מועמדם הפעם הוא רועי שרעבי, שהיה יועצו הפוליטי של ח"כ יריב לוין. במסיבת הניצחון שלו ב-22 למרץ חגגו בכירי הליכוד ובהם שר האוצר יובל שטייניץ, השר כחלון, סילבן שלום וחיים כץ, ושר התחבורה ישראל כץ, וגם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שבאותם ימים  עדיין ניהל את מאבק ועד עובדי הרכבת נגד תוכנית ההפרטה שהובילו הנהלת הרכבת ומשרדי התחבורה והאוצר, שבראשות כץ ושטייניץ. אגב, באתר ליכודניק שמדווח על זה הבאנרים בצד הם של איתן כבל.

חוץ מסעיפי סתימת הפיות וחלוקת הג'ובים והכספים, בהסכמים מ-2007 ומ-2012 יש עוד כמה סעיפים מעצבנים. סעיף 7 בשני ההסכמים מדבר על ייצוג של נציגי ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים ברשימת המועמדים שלהם להסתדרות, אך ללא שום יכולת כפייה או קביעת אחוז מסויים מחברי הרשימות, ככל הנראה כדי שיהיו כמה נציגים שיקשטו את הרשימות, ולא ניתן יהיה להגיד שהמועמדים הם רק אנשי מפלגות שלא הצליחו להסתדר בג'ובים במשרדי הממשלה או בחברות ממשלתיות. סעיף 8 בשני ההסכמים מדבר על כך שהסיעות החתומות על ההסכם יפעלו מול הסיעות שלהם בכנסת לגיוס תמיכה בהצעות חוק ובנושאים עליהם יוחלט בהנהגת הסתדרות. סיעתו של עיני, שהוקמה בהסתדרות ב-2007, ומהווה ב-2 ההסכמים את הסיעה הכי גדולה, לא מיוצגת כלל בכנסת. סיעת עוז, הסיעה ה-2 בגודלה, מיוצגת בכנסת רק על ידי חבר הכנסת חיים כץ (שלמען האמת פעל בכנסת רבות בנושא של זכויות עובדים). לא ברור עד כמה סעיף זה עזר להסתדרות לקדם נושאים והצעות חוק.

אגב, בבחירות ב-2007 התמודד מול עופר עיני מתמודד יחסית אלמוני בשם ליאון בנלולו. מה שפחות ידוע, ויעזור לראות באור אחר את השותפות בין עופר עיני ושרגא ברוש, הוא שמספר ימים לפני הבחירות, הוזמן בנלולו לביתו של יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש בביתו ברמת גן, ושם הוצע לו ע"י עופר עיני וברוש לוותר על ריצתו מול עופר עיני, ובתמורה, לקבל תפקיד בכיר כסגנו של עיני, וכנראה גם כמו כל שאר הסיעות, חלק בג'ובים ובכספים שיכולה ההסתדרות לספק לו. בעיני, זה כמו שראש הפשע המאורגן יקח חלק סודי במינויו של מפכ"ל המשטרה. תלונה הוגשה בנושא ע"י תנועת אומ"ץ אך ככל הנראה היא נסגרה מחוסר עניין לציבור. בבחירות 2012 בליכוד הפסיד בנלולו לרועי שרעבי, שככל הנראה הבין בלי עזרה מיו"ר התאחדות התעשיינים איפה החמאה מרוחה.

לסיכום, גם הסכם 2007 וגם ההסכם החדש מראים שמי שיצא הכי טוב ממנו הוא עופר עיני ומקורביו. ההישגים שלו כיו"ר הסתדרות היו מועטים ותלויים בשותפות המוזרה שלו עם המעסיקים. המפלגה שהקים מהאוויר גרפה חלק גדול מהג'ובים שיש להסתדרות לחלק, ומההכנסות מדמי החבר שמועברים לסיעות.

השוואה שלו למנהיגי העבר של ההסתדרות , או לאנשים כמו טרומפלדור וולטר רותר מראה שבעוד שהם בלטו בדאגה לאחרים, עופר עיני דאג בעיקר לעופר עיני, ולתדמית של עצמו. בבחירות הבאות, לפי ההסכמים שלטון היחיד שלו יבוצר עוד יותר. מפלגת העבודה, המפלגה שפעם בנתה את המדינה דרך ההסתדרות ומפא"י הצטמצמה, וכמעט זהה בכוחה בהסתדרות לליכוד, המפלגה שעבורה שבירת העבודה המאורגנת הייתה תמיד דגל. בדרך, מינהל מקרקעי ישראל הופרט, הרכבת גם כן, ושארית הנכסים שייצר דור המקימים ימשיך להימכר בנזיד עדשים ממונף לבעלי ההון.

זה הסכם 2007  המלא, וזה הסכם 2012 המלא.

הכתבה הבאה שלי מחר בבוקר תעסוק בהיכרות האישית שלי עם ההסתדרות ועם עופר עיני, ולמה סירבתי להצעות לג'ובים שקיבלתי מבכירים בהסתדרות , והעדפתי במקום להיות אחד המייסדים של ארגון העובדים "כח לעובדים", הדבר שאני הכי גאה שהייתי שותף לו בחיי. בנוסף, יהיה בכתבה קטע וידאו שאולי יגרום לעופר עיני לקצת עצבים, ולי הוא תמיד מזכיר למה אני כל כך אוהב ללוות התארגנויות עובדים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אורי יוגב, איגודי עובדים, ההסתדרות החדשה, עופר עיני, רכבת ישראל, שרגא ברוש. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על עופר עיני – מנהיגות עם אחריות לסתימת פיות וחלוקת שלל

  1. מלני- נציגה באיגוד עובדי קרב הגיב:

    המשך בדרכך הטובה והנכונה!

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מייאש. תודה

    • נתן שקרצ'י הגיב:

      משתמש אנונימי,
      אל תתייאש. קרא את הכתבות הקודמות, שעוסקות באנשים שפעלו לפני עשרות שנים, בתנאי פתיחה הרבה יותר גרועים משלנו. אם הם יכלו, גם אנחנו יכולים. זה לא יהיה קל, אבל כדאי לנסות.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    עצוב ומדאיג ,סיפורים שמזכירים לי התנהלות לא מזמן…..

  4. דורון צברי הגיב:

    רשימה מאירת עיניים. סחתין ותודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s