להחזיר את דמי האבטלה לחיילים משוחררים עכשיו!

במהלך העשור האחרון, כדי לתת מיליארדים לשכבות החזקות באוכלוסיה קוצצו התקציבים הממשלתיים, כי אין ארוחות חינם וכסף שמועבר לעשירון העליון ומעלה צריך להיות מקוצץ מהתקציב. אחד הסעיפים שקוצצו בשנת 2006 היה האפשרות של חיילים משוחררים לקבל קצבת אבטלה למשך חצי שנה בשנה שלאחר השחרור. חשוב שנילחם כדי להחזיר קיצבה זו, שאני לא חושב שיש מי שיחלוק על הצדק בקיומה. הם בטח לא "רוכבים חופשיים" (פרזיטים בשפת העם) כמו שהאוצר רוצה שנחשוב. זה יכול להיות השירות שלנו לאלו שמשרתים את המדינה. להם אסור להתארגן ולדאוג לזכויותיהם, אז בואו אנחנו נדאג להם. התקציב יבוא מהגדלת מס החברות ועל העשירון העליון ומעלה. לא הגיע הזמן שיתהפך הגלגל והם ידאגו לחיילים?

בשנת 2003 צילמתי במקביל את כנס קיסריה של אנשי העסקים והכלכלנים, ואת הכנס האלטרנטיבי של הארגונים החברתיים. אלו הימים של הקיצוצים הגדולים של שר האוצר בנימין נתניהו, והאגדה של השמן והרזה. ד"ר יוסי דהאן, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית ומי שהקים חודש מאוחר יותר את אתר העוקץ יחד עם איציק ספורטא. יוסי אמר שם דברים שדיברו אלי מאוד. הוא אמר שאם הממשלה מתפרקת מהאחריות שלה לאזרחים ושולחת אותם לשוק החופשי, אז האזרחים צריכים להשיב באותו מטבע, ולהגיד לממשלה באותה צורה- " רוצים את הילד שלי בצבא שלכם? אני מעריך אותו ב-30 אלף ש"ח לחודש. רציתם שוק חופשי? אז נראה לכם שזה יכול להיות דו צדדי". ראיתי את ההיגיון בדברים אלו, בזמן שהממשלה מקצצת לאימהות חד הוריות, שלפעמים יש להם ילד בצבא, שברוב המקרים עדיין תלוי במשפחה, או כשהממשלה מקצצת בשירותים ומפריטה אותם ומעבירה את האחריות לגורמים שכוונת הרווח היא הגורם שבראש מעיינם במקום הרווחה של כלל האזרחים.

בצה"ל אסור להתאגד ולצאת לשביתה, אז קל להתעלם מחיילי הסדיר והמילואים

במוסף לשבת לפני קצת יותר מחודש, וגם בבלוג של יגאל סרנה פורסמה כתבתו שעסקה בעתירה 5799/12, שהיא עתירה עבה שהוגשה על ידי אביו של חייל סדיר, נגד שר ומשרד הבטחון, הכנסת וצה"ל. הוא כתב על העובדה שהקבוצה הכי בזוזה במדינה היא זו שהכי מקריבה ויקרה ללב הישראלים- חיילי הסדיר של צה"ל,  והראה זאת דרך השוואה לשכרם של כוחות הבטחון של שכנינו הפלסטינים, ושל האסירים הפלסטינים. כך, מדינת ישראל העשירה והמשגשגת משלמת סכומים הרבה יותר נמוכים מהשכנה הענייה הפלסטינית. שכר החיילים הישראלים הוא 352 ש"ח, וכפול אם אתה קרבי. צה"ל בעצם מפיל את הוצאות הקיום של החיילים על הוריהם, וחוסך כסף על גבם. שכר כוחות הבטחון של שכנינו הפלסטינים ושל האסירים הוא פי 5. מדהים.

כמה ימים מאוחר יותר התפרסמה קריאה של אנשי המילואים, נגד ההחלטה לקצץ במענק שהם מקבלים על כך שהם עוזבים את הכל ובאים כשהצבא קורא להם. כמה ימים אחרי כן בוטלה החלטה זו בלחצם. דווקא במדינת ישראל, מדינה שחוותה רק בעשור האחרון כמה מלחמות ונושא הביטחון הלאומי תופס חלק גדול מסדר היום, קיצוצים כאלו או שכר זעום כזה עוברים בשקט. זוהי התנגשות בין האתוסים של השירות הצבאי, של ערבות הדדית ושל גיבוי ושל עמידה מאוחדת, לבין האדם של המודלים הכלכליים של הכלכלנים. במודלים הכלכליים מדובר על אנשים אגואיסטים שמטרתם היחידה היא למקסם את רווחיהם ללא שום מחשבה על האחר, מתוך אמונה שהג'ונגל של היד הנעלמה יסדר את הכל בצורה טובה, לבין גוף מאורגן והיררכי שבנוי על ערכים משותפים של גאוות יחידה וגאווה לאומית. אם האדם של המודלים הכלכליים היה נקלע לידך במלחמה, האינטרס האישי האגואיסטי שלו היה אולי גורם לו לברוח משדה הקרב ברגע הראשון שיוכל.

דברים דומים אפשר להגיד על קיצוצי המיסים במדינה שמאז 2003, בעת אינתיפאדה, קיצצה מיסים לשכבות החזקות והעשירות ביותר. גם לאחר מכן, במקביל לעוד 3 מיני מלחמות לא פסק תהליך זה. כבר כתבתי בעבר שביל גייטס מייסד מייקרוסופט יצא נגד קיצוצי המיסים של בוש ב-2001, כשטען שלא הייתה תקופה בהיסטוריה האמריקאית שקוצצו מיסים בעת יציאה למלחמה, ושכשחיילים יוצאים להקריב את חייהם המעט שיכול לעשות מי שיכול הוא לשלם יותר מיסים. גם ציינתי שכאן לא היה אף אחד אמיץ מספיק להגיד דברים זהים בעברית, למרות שמצבנו הבטחוני יותר חמור מהם. וכך קורה קיצוץ כמו זה שאציג בפניכם עכשיו.

כך, בכמה שורות לקוניות בחוק ההסדרים צומצמה קצבת האבטלה לחיילים משוחררים

וכך בחוק ההסדרים הופיעו שורות אלו. יש מצב אפילו שזה הופיע גם בחוקי הסדרים קודמים, והנה הגיעה הממשלה שתקצץ בסעיף זה כדי שיוכלו להפחית את הלחצים עד צד ההוצאות במאזן, כדי להשלים את הקיצוץ במיסים בצד ההכנסות של המאזן. בעיני זה טקסט חסר בושה של אנשים שיודעים את משמעות החיילים למדינת ישראל. הם הרי מדברים על אנשים שתורמים למדינה בין שנתיים לשלוש בשכר זעום של 352 ש"ח, שבמקרה של מה שקרוי בשפת העם ג'ובניקים, עדיין חוסכים למדינה הרבה כסף אם את עבודתם היו עושים אנשים שמרויחים רק את שכר המינימום, ובמקרה של חיילים קרביים, שייתכן וראו דברים מזעזעים בשירותם הצבאי, שעוד יחזרו להם בעתיד בסיוטים, אפשר להבין מהטקסט שאלו פרזיטים שמוצצים את דמה של המדינה. אתם יכולים לראות את כמות החיילים שמקבלים את דמי האבטלה ואת העלות הזעומה למדינה, ואת התרגיל שלוקח את 3 השנים או השנתיים של השירות שלהם ומכיר רק ב-180 ימים מתוכם. וזה קורה כשבמדינות אחרות צעירים מקבלים דמי אבטלה בלי להידרש להקריב את עצמם במלחמה או לשרת בשכר זעום.

הגרף הבא יראה לכם מה קרה לדמי האבטלה של הפרזיטים האלו לאחר העברת הקיצוץ הנ"ל. הוא מבוסס על נתונים מהדו"ח השנתי של הביטוח הלאומי על מובטלים בישראל 2011, בעמוד 13. מה תעשו עם זה הוא בידיכם, אבל אני הייתי מחר בבוקר נלחם שזה יחזור להיות קיים, כי בכסף הקטן הזה אני מוכן לתת להם לנקות את הראש ולהתחיל לחפש את עצמם לאחר השירות שנתנו לי ולנו ולמדינה.

התוצאה: הצלחה מסחררת בפגיעה בפרזיטים הנצלנים.

בימים ובשבועות הבאים אביא עוד סיפורים כאלו. כי צריך לפרק את המונופול.